בש"פ 8006/09
החלטה עליון
תקציר
לאחר עיון בהודעת הערעור ושמיעת הטיעונים, הערעור נדחה. בית המשפט קבע כי גם ראיות נסיבתיות, כאשר הן משמעותיות וקשורות זו בזו, יכולות להוות בסיס מספיק להרשעה אם הן מצביעות יותר על אשמה מאשר על חפות. הראיות היוו "חידה" המצביעה על אשמתו הנטענת של המערער במעשים המיוחסים לו, לרבות מניע חזק בשל מתיחות עם ראש העיר ומעשים חשודים בסמוך לאירוע השלכת הרימון. זיקתו של המערער לשלב התכנון וניסיונות ההתרחקות, לצד אליבי מפוקפק ושתיקה בחקירת המשטרה, חיזקו את מסקנת האשמה. למרות שהיו סתירות בעדויות, הראיות הנסיבתיות הכוללות היו משכנעות מספיק כדי להוות ראיות לכאורה. בית המשפט שקל גם את עברו הפלילי של המערער ואת המלצות שירות המבחן השליליות, שהובילו להחלטה שלא לשחררו כחלופת מעצר. לבסוף, בשים לב למצבו הבריאותי של המערער, מתבקש שירות בתי הסוהר להתחשב בכך, אך הערעור עצמו נדחה בסופו של דבר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 8006/09 עופר בוכניק נ' מדינת ישראל, עליון (25.10.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.