ע"ו 20827-01-22

תקציר

בית המשפט אישר את ההחלטה להאריך את אשפוזו הכפוי של המערער בשל מצבו הנפשי. המערער, שאובחן כסובל מהפרעה דו-קוטבית, גילה סימני מערבולות והיווה סכנה לעצמו ולאחרים. השופט לא מצא פגם בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה, שהתנהל כראוי והתבסס על מומחיות רפואית. עם זאת, השופטת מתחה ביקורת על כך שהוועדה לא התייחסה לחלופות לאשפוז, שהוא סעיף מהותי המגן על זכויות היסוד של המערער. הוועדה לא בחנה ולא הסבירה אפשרויות אחרות, כגון טיפול רפואי כפוי או חלופות מוסדיות, כנדרש בחוק. בעקבות זאת הורה השופט לוועדה להתכנס מחדש ולשקול ביסודיות חלופות אלה, תוך נימוק ברור של החלטותיה כדי לאפשר ביקורת שיפוטית אפקטיבית. עוד קבעה השופטת כי יש לאפשר למערער להציג את דעותיהם של אנשים נוספים הקרובים אליו, מלבד אמו, כדי לספק ראייה מקיפה יותר של מצבו. פסק דין זה עשוי להתפרסם בעילום שם כדי להגן על זהותו של המערער.