תא"מ 59475-08-19

תקציר

התובעים, שהם שוכרי דירה, תבעו את בעל הדירה ואת השוכר המתגורר מעליהם, בטענה כי השוכר בקומה העליונה, מר טבצ'קין, התנכל להם ופגע ברכושם. התובעים טענו כי מעשיו של מר טבצ'קין עולים כדי הפרת זכותם להנאה שקטה מדירתם ותבעו ממנו פיצויים. עוד טענו כי בעל הבית, מר מילר, לא נקט צעדים נגד מר טבצ'קין וביקש פיצויים גם ממנו. בית המשפט קבע כי טענת התובעים נגד מר טבצ'קין מוצדקת. בית המשפט מצא כי התובעים עמדו בנטל השכנוע המוטל עליהם והציג ראיות מהימנות לכך שמר טבצ'קין אחראי להטרדה ולנזק לרכוש. עדותה של גב' קצ'ר, אחת התובעות, נמצאה אמינה, וזיהויה של מר טבצ'קין כמבצע העבירה התקבל. בנוסף, בית המשפט מצא את עדותו של מר טבצ'קין כמתחמקת ולא אמינה, וציין כי הוא לא הציג כל ראיה לסתור את טענות התובעים, למרות שהיו בידיו האמצעים לעשות כן. השופט הגיע למסקנה כי ההסתברות שמר טבצ'קין ביצע את המעשים גבוהה מזו של כל מבצע אחר. באשר לתביעה נגד המשכיר, מר מילר, פסק בית המשפט לטובתו וקבע כי התובעים לא קמה עילת תביעה נגדו. השופט ציין כי האירועים חרגו מהשימוש הרגיל בדירה וכי המשטרה לא התערבה בנושא. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים בסך 16,261 ₪ ממר טבצ'קין, שכללו 4,261 ₪ בגין הוצאות תיקון, 8,000 ₪ בגין הפסד שכר דירה ו-4,000 ₪ בגין עוגמת נפש. כמו כן חויב מר טבצ'קין לשלם 1,733 ש"ח הוצאות משפט ו-5,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. התובעים חויבו לשלם למר מילר 1,000 ₪ הוצאות משפט ו-2,500 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן לטובת התובעים נגד מר טבצ'קין ודחה את התביעה נגד מר מילר.