ד"מ 38345-11-13

תקציר

אזרחית אריתריאה שעבדה כעובדת חקלאית במלון בנתניה שבבעלות הנתבעת 2 באמצעות צדדים שלישיים, הגישה תביעה נגד מעסיקתה. אין מחלוקת כי התובעת עבדה במלון במשך 19 חודשים וקיבלה שכר שעתי ותלושי שכר. השאלות המרכזיות במשפט היו האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים עם התפטרותה, מהם הסכומים המגיעים לה כחשבון סופי מעבודתה ומי בדיוק העסיק אותה. בית המשפט מצא כי התובעת הועסקה על ידי הנתבעת מס' 1, שפעלה תחת מספר שמות של חברות, באמצעות עסק בשם זוהר ניהול. טענת הנתבע כי הוא היה רק עובד של החברות שצוינו בתלושי השכר של התובע נדחתה בשל חוסר עקביות בעדותו ובראיות נוספות שהוצגו בבית המשפט. עוד קבעה השופטת כי המלון היה מעסיק משותף עם הנתבעת מס' 1. למרות השמות השונים בתלושי השכר, נמצא כי התובעת אכן הועסקה על ידי שני הנתבעים. השופטת הורתה לנתבעים לשלם לתובע 3,246 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות, 3,524 ₪ עבור פדיון הבראה, 2,418 ₪ עבור דמי חגים, 3,534 ₪ עבור פדיון חופשות, 5,428 ₪ עבור הטבות פנסיה ו-3,000 ₪ בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העבודה. סכומים אלה יהיו צמודים ונושאים ריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.12.2013. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעת את הוצאותיה, בסך 500 ₪, ואת שכר טרחת עורך דינה, בסך 4,000 ₪.