ת"א 53568-05-12

תקציר

התובע, תושב פתח תקווה, תבע את בנק מזרחי וכמה אנשים, בהם איתמר, ששכנעו אותו להשקיע כספים והבטיחו לו תשואה גבוהה. התובע טען כי הבנק התרשל בכך שאפשר העברות מחשבונו לנתבעים ללא אזהרה, וכי הנתבעים האחרים קיבלו כספים מחשבונו שלא כדין ועליהם להחזירם. התובע העביר כ-1.4 מיליון ₪ לחשבון שפתח בסניף הבנק, בעידודו של איתמר, שנכח בפתיחת החשבון. התובע חתם על חלק מצווי ההעברה ואישר אחרים בטלפון. פקידת הבנק העידה כי פנתה לתובע לקבלת אישור טלפוני טרם ביצוע ההעברות וכי התובע היה מעורב בניהול חשבונו. טענות התובע נגד הבנק נדחו, שכן הראיות הראו כי ההעברות נעשו בהסכמתו ובאישורו, ולבנק לא הייתה סיבה לחשוד בהונאה. באשר לנתבעים האחרים, שנפלו קורבן למעשי המרמה של איתמר, הורה השופט לחלקם להשיב את הכספים שקיבלו מחשבונו של התובע, שכן הם לא נתנו כל תמורה ופעלו בתום לב. נאשמים שהשקיעו כספים אצל איתמר, וקיבלו חלק מהם בחזרה, היו פטורים מהחזרת הכספים, שכן השופט סבר שאין זה צודק לעשות זאת על סמך הנסיבות הספציפיות של המקרה. השופט דחה גם את התביעה נגד עורך דין, שהואשם בשיתוף פעולה עם איתמר, שכן הטענה לא הוכחה וגם עורך הדין נפל קורבן לתרמית של איתמר. עם זאת, הוריו של איתמר חויבו לשלם לתובע סך של 257,200 ₪, שכן הם לא נתנו כל תמורה עבור הכספים שקיבלו מחשבונו של התובע, וטענתם כי הם מסייעים לבנם אינה מצדיקה את שמירת הכספים שלא כדין. תביעת התובע נגד איתמר, שהוכרז פושט רגל, לא טופלה, שכן החוק אסר זאת.