בש"א 6597/09
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין נסוב סביב פרשנות המועד האחרון להגשת בקשה לדיון נוסף לאחר פסק דין. המבקשים טענו כי יש לחשב את המועד האחרון מיום הצגת פסק הדין בפניהם, ואילו המשיב טען כי יש לספור אותו מיום מתן פסק הדין. בית המשפט פסק לטובת המשיב בקובעו כי על פי הנוסח הברור של התקנה הרלוונטית, המניין החוקי להגשת עתירה מתחיל במועד מתן פסק הדין ולא במועד הצגתו לצדדים. המבקשים הגישו את בקשתם להארכה לאחר תום המועד הרשמי. בית המשפט הכיר בכך שככלל, טעות כזו ביחס למועד האחרון אינה מהווה סיבה מיוחדת להארכה. אלא שבמקרה דנן היה השיהוי קצר, שישה ימים בלבד, והמשיבה לא הראתה כל פגיעה משמעותית שנגרמה בעקבותיו. פסק הדין ניתן במהלך פגרת הקיץ ואחד מעורכי דינו של המבקש שהה בחופשה בחו"ל. זאת ועוד, המשיב היה מודע לכוונתו של המבקש לבקש דיון נוסף כבר שבועיים לפני הגשת הבקשה בפועל. בהתחשב בנסיבות אלה, לצד הסיכויים הסבירים של הבקשה, החליט בית המשפט להאריך את המועד ולאפשר את המשך הדיון בעתירה. בפסק הדין הודגש כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הייחודיות, ועל כן אין לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקש. לפיכך אושרה הבקשה להארכת מועד, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.
בש"א 6597/09 עזבון המנוח א' א' נ' מדינת ישראל-משטרת ישראל, עליון (13.9.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.