ע"א 36467-02-14

תקציר

השופטים, ש' שטמר, ט' נאות פרי ור' בש, דחו את הערעור על החלטת הוועדה, ולא מצאו עילה להתערב בקביעת הוועדה בדבר אי הוכחת איחור בגילוי המחלה. קביעותיה העובדתיות של הוועדה, כגון מועד גילוי המחלה ותנאי שירותו של המערער, התקבלו כפי שהתבססו על מסמכים קיימים ועל עדותו של המערער. המערער טען כי ניתן היה לגלות את המחלה מוקדם יותר, אך השופטים הסכימו עם קביעת הוועדה כי אין עדות לתסמינים קודמים וכי הטיפול שהתקבל היה מוצלח. השופטים הסכימו גם עם מסקנת הוועדה כי המערערת לא הוכיחה את הידבקותה בנגיף, וכי אין קשר סיבתי בין הנגיף למחלה. זאת ועוד, טענת המערערת בדבר חשיפה לקרינה במהלך שירותה נדחתה מחוסר ראיות. השופטים הדגישו כי טענותיה של המערערת בדבר תנאי שירותה והשפעתם הנטענת על בריאותה לא נתמכו בראיות, וכי לא היה קשר בין המחלה לשירותה, לא באופן אובייקטיבי ולא מבחינה סובייקטיבית. השוואות למקרים אחרים רק חיזקו את מסקנת השופטים לדחות את הערעור. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, והשופטים איחלו למערער בריאות טובה.