ע"א 9611/16

תקציר

שני ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין חובותיה של ארקיע למינהל מקרקעי ישראל ולרשות שדות התעופה בגין השימוש בשדה התעופה שדה דב. בערעור הראשון, שהוגש על ידי רשות מקרקעי ישראל והרשות, נטען כי בית המשפט המחוזי שגה ביישום מסמך רונד - שקבע את דמי השימוש השנתיים שתשלם ארקיע לרשות - כהסכם מחייב בין הצדדים. עוד טענו כי היה על בית המשפט המחוזי להעניק לארקיע פרק זמן קצר יותר לארגון פינויה משדה התעופה. הערעור השני, שהוגש על ידי ארקיע, ערער על ממצאי בית המשפט המחוזי לפיהם ארקיע הרחיבה את השימוש בשטח שדה התעופה וכי היא חייבת בדמי שימוש נוספים בגין שטחים נוספים אלה. עוד טענה ארקיע כי לרשות אין זכות לגבות דמי שימוש לפי תעריפיה שלה, וכי יש לקבוע את התעריפים לפי חוק ההעשרה. בית המשפט העליון דחה את ערעור רשות מקרקעי ישראל והרשות על תוקפו של מסמך רונד ואת ערעורה של ארקיע על דמי השימוש הנוספים. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעור רמ"י והרשות על תקופת ההתארגנות, וקבע כי מסמך רונד יישאר בתוקף עד 1 באפריל 2010, במקום 31 בדצמבר 2011, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. באשר לדמי השימוש, קבע בית המשפט כי לרשות יש זכות לחייב את ארקיע לפי תעריפיה שלה, כפי שהיא עושה בשדות תעופה אחרים, וכי ניתן לדון בטענותיה של ארקיע לניכויים או הנחות מתעריפים אלה בתביעה חדשה. בית המשפט הדגיש כי אין צורך לקבוע את זכויותיה הנטענות של ארקיע בקרקע שתפסה בשדה התעופה, שכן פינוי שדה התעופה תוכנן לעתיד הקרוב. לבסוף, השופט עמית הדגיש את חשיבות החתימה על הסכמים לשימוש במקרקעי ציבור והביע תקווה כי הלקחים המתאימים יופקו ממקרה זה. השופט גרוסקופף הסכים עם פסק הדין, והשופטת ברק-ארז הסכימה, אך הוסיפה צער על חוסר הכבוד שהפגין כלפי השימוש בקרקע ציבורית במקרים רבים.