ע"פ 1631/07

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של עבירות מין אלימות שביצע קטין כלפי קטינים צעירים. העבירות כללו מעשה סדום ומעשה מגונה בשני אחים קטנים, בני 8 ו-10. העבריין, שהיה אז מעט מבוגר מ-16, נעצר והודה בכתב האישום המתוקן. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו שלוש וחצי שנות מאסר. על גזר דין זה הוגש ערעור בנימוק שבית המשפט לא נתן משקל מספק להודאתו של המערער, להמלצות שירות המבחן לנוער ולנסיבות חייו הקשות. בערעור הוצע כי המערער ירצה את עונשו במעון נעול תוך קבלת טיפול שיקומי, אשר ישרת את תכלית הרחקתו מהחברה ויאפשר לו ליהנות מהתערבות טיפולית. המדינה, לעומת זאת, טענה כי יש להתחשב באינטרסים של הרתעה וגמול, וכי ריצוי עונש המאסר במעון נעול יתפרש באופן שונה במעגל החברתי של המערער מאשר ריצוי עונש מאסר. רוב השופטים הסכימו עם הערעור, ותיקנו את העונש לצו שהייה נעול לאותה תקופה כמו העונש המקורי, תוך השארת העונש המותנה שהטיל בית המשפט המחוזי. השופטים הדגישו את חשיבות הרחקת המערער מהחברה, את רגשות הקורבנות ואת כוונת המחוקק העומדת מאחורי הענישה בעבירות מין, תוך הכרה בפוטנציאל שיקומו של המערער. השופט ש' ג'ובראן והשופט א' פוגלמן הסכימו עם החלטת הרוב.