עת"מ 340/03
פסק-דין מנהלי באר שבע
תקציר
העותר, בעליה של חלקת קרקע בישראל, הגיש עתירה מנהלית נגד המשיב, הרשות המקומית, כנגד דרישתה לתשלום אגרת המרה. במוקד העתירה נסובה שתי בקשות שהגיש העותר למשיב לקבלת היתרים הנוגעים לשימוש בנכסיו. לאחר הגשת הבקשה הראשונה נחתם הסכם לפיו המשיב יבחן האם ניתן לנכות את היטל ההמרה מהיטל ההשבחה, ואם כן יוחזר לעותרת תשלומה. בעתירה נטען כי הימנעותו של המשיב מניכוי היטל ההמרה מהיטל ההשבחה מהווה הפרת הסכם, אינה סבירה ודינה להתבטל. בנוסף, טענה העותרת כי יש לגבות את דמי ההמרה רק בגין שימוש קבע, וכי התקנות המסדירות את האגרה הן מפלות ובלתי סבירות. המשיב טען מנגד כי לא הייתה הסכמה לניכוי האגרה וכי היא נגבתה כדין. לאחר ששקל את טענות הצדדים וראיות הצדדים, לא מצא בית המשפט טעם בטענות העותר. בית המשפט קבע כי לא הוכח הסכם לניכוי היטל ההמרה וכי החלטת המשיב שלא לנכות אותו מהיטל ההשבחה הייתה סבירה. בית המשפט הסביר כי היטל ההמרה אינו קשור להיטל ההשבחה אלא מהווה חיוב בגין טיפול בבקשות. כמו כן, התקנה המסדירה את אגרת ההמרה נמצאה סבירה, שכן היא נועדה לפשט את הליך הבקשה והיא חלה על כל היתר שימוש חורג ללא הבחנה. העותר חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
עת"מ 340/03 אוניל בניה בע"מ נ' עיריית אשדוד, מנהלי (30.8.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.