ת"א 25073-08-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע אכן השמיץ את התובע. התובעת, מפעילת תחנת רדיו המיועדת ליוצאי הקהילה האיראנית בישראל, הגישה תלונה נגד הנתבעת בגין שיתוף פוסט מכפיש אודותיה ברשתות החברתיות. הפוסט, שפורסם במקור על ידי אדם אחר, האשים את התובע בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה האיראניים. הנתבע שיתף את הפוסט עם מספר אנשים באמצעות הודעות וואטסאפ פרטיות, וכן פנה לתורם של התובע, בטענה לקשרים בין התובע לבין המשטר האיראני. בית המשפט קבע כי הפוסט אכן מהווה לשון הרע, והציג ניסיון לפגוע בשמו הטוב של התובע ללא כל בסיס עובדתי. כמה עדים, כולל עיתונאים בולטים, אישרו את האופי המשמיץ של הפוסט ותיארו אותו כ"שקרים ושטויות". בית המשפט הכיר בכך שמעשיו של הנתבע גרמו לנזק קל יחסית בהשוואה לתפוצה הרחבה של הפוסט המקורי. עם זאת, פעולותיה של הנתבעת היו מכוונות ותחרותיות, וכיוונו את התובעת כמתחרה באותו תחום. בית המשפט אף מתח ביקורת על התנהלותו של הנאשם במהלך המשפט, וציין את ניסיונותיו להפליל את התובע באמצעות טענות פסולות ומסמכים לא רלוונטיים ולא מוכחים. לאור ממצאים אלה, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ כפיצוי כולל, ללא צורך בהוכחת נזק ממשי. בנוסף, חויב הנאשם בהוצאות משפט גבוהות, לרבות שכר טרחת עדים והוצאות תרגום, בסך 20,000 ₪ נוספים, לצד אגרת בית המשפט הראשון והשני. בית המשפט הדגיש את משמעותן של עלויות אלה, שנגרמו עקב החלטת הנתבעת לסגת מהסדר פשרה פוטנציאלי ולנהל את המשפט באופן בעייתי, לרבות ניסיונות לפגוע בשמה הטוב של התובעת ובבני משפחתה ותחנתה. התשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או להסתכן בריבית ובהצמדה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ונשמרה הזכות לערעור כדין.