פר"ק 21422-05-16

תקציר

פסק הדין דחה את הבקשה לדחיית הבקשה בכל הנוגע לסעד של חיוב קרן כינוס הנכסים. טענתם העיקרית של הרוכשים, כי הובטח להם שהנכס לא יושכר, לא הייתה משכנעת דיה. תנופורט ניסתה בעבר להשכיר את הנכס והרוכשים היו צריכים לדעת שהיא תמשיך לעשות זאת. הרוכשים גם לא מחו על הסכם השכירות לאחר שנודע להם עליו, דבר המנוגד לטענתם. זאת ועוד, תנאי החוזה לא פגעו די הצורך ברוכשים כדי לבטל את ההסכם, והם גם לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם בדבר השווי הנמוך של דמי השכירות. עוד ציין בית המשפט כי נעדרים מהבקשה גורמים הכרחיים, ובהם תנופורט, שהיא צד להסכם המבוקש לביטול, והבנק, שייפגע מקבלת הבקשה. מרינה כבר השתלטה על הנכס, החלה לבצע השקעות והסתמכה על הסכם השכירות, כך שביטולו יגרום להם נזק שלא כדין. בצירוף כל אלה יחד, נדחתה הבקשה לביטול ההסכם, והרוכשים חויבו לכסות הן את הוצאות מרינה והן את הוצאות הניהול המיוחדות.