רע"א 5066/15

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בעניינה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר צו מניעה זמני האוסר על בנק (המשיב) לסגור את חשבון הבנק של המבקש. המבקשת, עמותה, טענה כי סגירת החשבון תגרום להם נזק כלכלי וחברתי שכן מספר החשבון ידוע לתורמים ולשותפים העסקיים שלהם, וסגירתו תשבש קשרים אלה. עם זאת, הבנק התכוון לסגור את החשבון בשל השתייכותו של מנהל המבקש לארגון בלתי חוקי. בית המשפט המחוזי נעתר חלקית לבקשת המבקש לצו מניעה זמני, וקבע כי החשבון לא ייסגר אלא יוקפא עד למתן פסק דין בתובענה. המבקש ערער על החלטה זו, בטענה כי הקפאת החשבון כמוה כסגירתו ותגרום להם נזק חמור. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הבקשה ואת הנסיבות, דחתה את בקשת רשות הערעור. בית המשפט מצא כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה מאוזנת ולקחה בחשבון את האינטרסים של שני הצדדים. בנוסף, בית המשפט לערעורים ציין כי המבקש לא פעל במהירות בהגשת הבקשה וכי חלק ניכר מהנזק הנטען נבע מחדלו של המבקש עצמו. בהחלטה הודגש כי המבקש עדיין יכול לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה, אם יתעוררו עילות חדשות. מאחר שלא התבקשה תגובה, לא היה צו להוצאות.