ע"פ 19084-08-14

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על צו הריסה של מבנה בנימוק שהמערערים לא הוכיחו את טענותיהם לאכיפה בררנית. המערער טען כי הצו אינו צודק משום שעל מבנה סמוך שנבנה שלא כדין לא הוצא צו הריסה. בית המשפט קבע כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לגבי נסיבות הבנייה הנטענת, ואף לא הוכיחה כי החלטת הרשות התבססה על אכיפה בררנית. עוד ציינה השופטת כי הבניין המדובר לא היה מאוכלס בעת מתן הצו, וכי כל אכלוס נוכחי מהווה נקודת שפל. פסק הדין מחזק את הצורך בהבאת ראיות משמעותיות לטענות מסוג זה ומדגיש כי מקרה בודד אינו מהווה הוכחה מספקת לאכיפה בררנית. זאת ועוד, העובדה שצו ההריסה נחתם על ידי מי שאינו מהנדס או אדריכל, כנדרש מיושבי ראש ועדות מקומיות, אינה טענה תקפה, שכן החוק אינו מטיל דרישה זו על ועדות מחוזיות. ככלל, הערר נדחה, וצו ההריסה עומד בעינו, כאשר הבקשה החלופית לעיכוב ביצוע מתקבלת, החל מיום 1.1.2015.