בג"צ 77/02

תקציר

העותרת, מעדניית אביב אוסולנסקי בע"מ, חברה העוסקת בייצור ומכירה של מוצרי בשר לא כשרים, עתרה לבית המשפט בפעם השנייה נגד מועצת הרבנות הראשית, רבה של חדרה והוד משחטה מעולה בע"מ. העתירה הראשונה, בג"ץ 7203/00, הביאה לקביעה כי הנחיות הרבנות, שהתנו מתן תעודת כשרות למשחטה בהימנעות ממכירת בשר טרף ליהודים, אינן חוקיות ודינן להתבטל. בית המשפט גם אסר לשלול את תעודת הכשרות של הוד מהטעם היחיד שהוא מוכר בשר טרף לעותרת. בעקבות פסק הדין פרסמה הרבנות הראשית הודעה פומבית לפיה אי שלילת הכשרות מהוד נובעת אך ורק מצו בג"ץ. הודעה זו הביאה רבנים רבים להודיע ללקוחות הוד על שלילת תעודות הכשרות מלקוחותיה, שלאחר מכן ביטלו את הזמנתם והחזירו את המוצרים. הוד, מצדה, הודיעה לעותרת כי תפסיק למכור להם בשר טרף. בעתירה הנוכחית נטען כי הרבנות ושלוחיה פועלים לסכל פסיקה קודמת של בג"ץ. הרבנות, לעומת זאת, טוענת כי נענתה ותמשיך לקיים את פסק הדין בעתירה הראשונה. במהלך הדיון בעתירה הנוכחית הצהירה הרבנות כי לא תתנה מתן תעודת כשרות באי מכירת בשר טרף לעותרת, וכי בכוונתה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שהאיסור על מכירת טרף ליהודים יחול רק כאשר קיים חשד להונאה בכשרות. למרות זאת, הרבנות מסרבת להוציא מכתב בעניין זה להוד. לטענתה, יידוע הציבור בדבר מכירת בשר טרף ליהודים הוא עניין עקרוני והלכתי, וכי בכוונתה לעשות כן אם הוד תחדש את מכירת בשר הטרף לעותרת. בית הדין קבע כי פעולות הרבנות ושלוחיה בעקבות פסק הדין הקודם נועדו לסכל את ביצוע פסק הדין, וכי על הרבנות להפעיל את סמכותה בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי. מטרתו של חוק איסור הונאה בכשרות, לפיו פועלת הרבנות, היא למנוע מצב שבו בשר לא כשר מוצג או משווק ככשר. הסמכות הנתונה לרבנות לפי חוק זה לא נועדה לשמש מנוף להשלטת הלכות שאינן נוגעות במישרין לענייני כשרות. חוק הרבנות הראשית, שממנו טוענת הרבנות כי היא שואבת את סמכותה במקרה הנוכחי, הוא הצהרתי בלבד באופיו ואינו מעניק לרבנות סמכויות אכיפה חוקיות כלשהן בהקשר זה. הפרת צו בג"ץ היא לכאורה עבירת משמעת, ועל הרשויות הרלוונטיות לשקול אם יש להעמיד לדין משמעתי מי מהמשיבים. בית המשפט הורה כי המשיבים 1 עד 3 (מועצת הרבנות הראשית, רבה של חדרה וראש אגף הכשרות ברבנות) מנועים מלשלול את תעודת הכשרות שבידי הוד רק מהטעם שהיא מוכרת עופות טרף לעותרת. כן חויבו המשיבים לשלם לעותר את הוצאותיו, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.