עע"מ 9403/17

תקציר

פסק הדין בוחן עררים ועררים נגדיים רבים על החלטה תכנונית בישראל. ערעור המדינה מערער על שתי החלטות מרכזיות של בית משפט קמא: הצורך להשלים סקר סיכונים לפני אישור התוכנית, וההצעה לכלול קרקעות מסוימות בתכנית בדרך של איחוד וחלוקה. בית המשפט דוחה את ערעור המדינה על סקר הסיכונים, תוך שהוא מדגיש את הצורך בתשתית עובדתית מלאה טרם הפקדת התוכנית ואישורה שלה. היא טוענת כי זיהום משמעותי של הקרקע ומי התהום מחייב בדיקה יסודית כדי למנוע סיכונים פוטנציאליים לבריאות הציבור. עם זאת, בית המשפט מקבל את ערעור המדינה בסוגיית איחוד הקרקעות, ומדגיש היעדר נימוקים לבטל את החלטתה המקורית של ועדת התכנון. בערר שכנגד מטעם המשיבים נטען כי אין לטפל בתכנית בתנאים המזורזים של חוק התכנון והבניה הארצי בשל מורכבותה של התכנית ומימושה הממושך. בית המשפט דוחה זאת, מכיר באתגרים הייחודיים אך בסופו של דבר דוחה את ההחלטה המנהלית. פסק הדין מכריע ברובו לטובת השארת החלטת המסלול התכנוני של המדינה על כנה, ולאפשר בנייה באזור מורכב זה תוך הקפדה על ביצוע תסקירי סביבה ובטיחות טרם הוצאת היתרי בנייה. פסק הדין משקף איזון בין פיתוח דיור מהיר לבין בדיקת נאותות סביבתית יסודית.