תאד"מ 11929-09-21

תקציר

התובעת, שבנתה מרפסת ללא היתר, תבעה את הנתבעת – ועדת תכנון מקומית – לאכיפה בררנית ותבעה פיצויים לאחר שהוועדה הוציאה צו הריסה מנהלי. בית המשפט דחה את טענות התובעת, לא מצא ראיות לאכיפה בררנית ואישר את חובת הוועדה להרוס את המרפסת. לתובע היו הזדמנויות רבות להריסה עצמית אך לא עשה כן, מה שהוביל את הוועדה לבצע את הצו. בית המשפט דחה גם את תביעת התובעת לפיצוי בגין שרידי המרפסת, וקיבל את נימוקי הוועדה לניכוי עלות הגריטה מהוצאות ההריסה. על פי החוק, התובע, כמורשע, היה אחראי להוצאות הביצוע של צו ההריסה, שהסתכמו ב-9,517.65 ₪. עם זאת, בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, החליט כי כל צד יישא בהוצאותיו, בהתחשב בנסיבות המקרה ובאופיו הממצה של ההליך. ההחלטה התקבלה בהעדר שני הצדדים והגיעה למסקנה כי תביעת התובע נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו.