רע"א 7313/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין הנוגע לזכויות דיירות מוגנת בדירה בתל אביב. המחלוקת המשפטית הארוכה נסובה סביב מעמדן של זכויות הדיירות של המבקשת שרכשה את הדירה בשנת 1999 ושל שלושה משיבים, שהם בתו של הדייר המקורי, שהתגוררה בדירה משנת 1947, ושני בניה, הטוענים למעמד של דייר מוגן. בית משפט השלום קבע כי הבת היא דיירת מוגנת נגזרת אך לא מקורית, ולבנים אין מעמד כזה. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית ערעור על פסק דין זה, והכיר במעמדה של הבת כדיירת מקורית אך הותיר על כנו את פיטורי הבנים. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר, בטענה כי פסק הדין כרוך בסוגיות מהותיות ועקרוניות. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור, שכן מדובר בעיקר בבחינת נסיבותיו הספציפיות של המקרה, שכבר נבחנו לעומק על ידי הערכאות הקודמות. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור מבלי שנדרשה תגובת המשיבים, ופסק הדין הקודם נותר בעינו, כלומר הבת נותרה דיירת מוגנת, ואילו הבנים לא. החלטה זו ניתנה ביום 15.11.2021.