תא"ק 89-11-17

תקציר

התובעת, עיריית חולון, תבעה את הנתבע, מר יחזקאל מסעוד קשקי, בגין תשלום חובות ארנונה והיטלים בגין שני נכסים בחולון. החוב נבע ממיסים, חשבונות מים וביוב שלא שולמו. בתחילה ניסה הנתבע להתגונן וטען כי החוב אינו מדויק וכי עליו לקבל הנחה בשל נסיבותיו האישיות. עם זאת, בית המשפט מצא טענות אלה לא משכנעות והחליט שלא להתיר הגנה, מה שהוביל את הנאשם לערער על החלטה זו. ערכאת הערעור נתנה רשות להתגונן בגין החוב שנצבר לפני שנת 2010, והחזירה את התיק לבית המשפט קמא לצורך בירור בחלק זה של התביעה. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם החוב הקשור לנכס הראשון, לפני שנת 2010, התיישן. התובע טען כי החוב הוכר על ידי הנתבע בהסכם פשרה משנת 2010, בו נקבע כי אם הנתבע יפרע את הסכום המוסכם, יתרת החוב תבוטל. הנתבע הפקיד 11 שיקים כמפורט בהסכם, אך שניים מהם חזרו. התובעת טענה כי הדבר מבטל את ההסכם ומחזיר את מלוא החוב. הנתבע, שהכחיש את קיומו של החוב, טען כי פרע את הצ'קים החוזרים במזומן. בית המשפט בחן את ההסכם משנת 2010 ומצא כי מדובר בחוזה מחייב, שכן הנתבע עצמו הודה בקיומו. זאת ועוד, מרישומי התובעת עולה כי הנתבעת הפקידה את השיקים כאמור וכי שניים מהם לא נפרעו. בית המשפט מצא את עדותו של הנאשם כחסרת מהימנות, מה גם שהוא לא הציג כל ראיה שתתמוך בטענותיו. בנוסף, קיבל בית המשפט את הסברו של התובע כי שיעור המס שנגבה מהנתבע כבר הופחת מפאת גילו. באשר לטענת הנתבעת לגבייה מופרזת בשל מדידה שגויה של הנכס, ציין בית המשפט כי הנתבעת לא פעלה בהתאם לנהלים הראויים כדי לערער על המדידה וכי הערכת העירייה היא ככל הנראה שמרנית. בית המשפט דחה אפוא את טענות הנתבע ופסק לטובת התובע. הנתבע חויב לשלם את יתרת החוב, שהסתכמה בסך 39,480 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בסך 45,160 ש"ח. סכום זה, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 58,660 שקל, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 23.11.2022.