ע"א 64438-11-16

תקציר

הערעור מתייחס לשני תיקים שנידונו במשותף בבית משפט השלום, הנוגעים לסכסוך בין מייסדי ליאב אלקטרוניקה, חברה המפתחת מערכות שליטה ובקרה למעליות. התביעה הראשונה הוגשה על ידי ליאב והמנכ"ל שלה, בן ציון קטן, שהחזיקו במניות הרוב בחברה, נגד דוד שזיפי, מנהל השטח המקצועי של החברה ובעל מניות המיעוט, שמכר את מניותיו לקטן ולאחר מכן עזב את החברה. התביעה השנייה הייתה תביעת לשון הרע שהגישו שזיפי ופרוליפט, חברה שהוקמה על ידי מקורב לשזיפי, נגד ליאב וקטן. שורש הסכסוך היה עזיבתו של שזיפי את ליאב וביצוע תוכנית חפיפה עבורו לעזוב את החברה, שהתעכבה. הצדדים ניהלו שני הליכי בוררות, הראשון בנוגע לתנאי עזיבתו של שזיפי והשני בנוגע לביצוע תוכנית החפיפה. פסקי הבוררים קבעו את תנאי ההפרדה, הפחיתו את הסכום המגיע לשזיפי בשל ביצוע לא מושלם של החפיפה, והורו על תשלומים נוספים המותנים בהשלמת החפיפה. ליאב וקטן תבעו פיצויים כספיים בסך של כ-1.4 מיליון שקל, לרבות אובדן רווחים בתקופת העיכוב, הוצאות שנגרמו בתקופה זו, פיצוי סטטוטורי בגין גניבת סודות מסחריים וסעד חשבונאי. בית משפט השלום דחה את מרבית טענותיהם, מלבד התביעה החשבונאית, שהכרעתה תלויה ועומדת. בית המשפט דחה גם את תביעת לשון הרע שהגישו שזיפי ופרוליפט. ליאב וקטן ערערו על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, שביטל חלקית את פסק הדין מחוסר הנמקה והחזיר את התיק לבית משפט השלום למתן החלטה מנומקת. בעקבות זאת הועבר התיק לשופט חדש בבית משפט השלום, שגם הוא דחה את מרבית טענות המערערים, למעט התביעה החשבונאית. לאחר מכן ערערו המערערים לבית המשפט המחוזי וטענו כי החלטת בית משפט השלום לא ניתנה על ידי שופט בעל סמכות מתאימה וכי הוא מתעלם מהראיות שהוצגו. כן ביקשו לדחות את תביעת לשון הרע של המשיבים. שופטת בית המשפט המחוזי, השופטת חנה פלינר, קבעה כי המערערים הסכימו לסמכותו של שופט בית משפט השלום לפסוק בתיק ואין באפשרותם להעלות טענה זו בערעור. באשר לאובדן הרווחים בתקופת השיהוי, הסכים בית המשפט כי הטענה לא הוכחה, שכן הראיות שהוצגו אינן מספיקות כדי לבסס קשר סיבתי בין השיהוי לבין אובדן הרווחים הנטען . בית המשפט אף הסכים עם בית משפט השלום כי המערערים לא הוכיחו די הצורך את טענתם לגניבת סוד מסחרי. השופט פלינר הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בממצאי בית משפט השלום, שהתבססו על ראיות כתובות, והמליץ לדחות את הערעור, דבר שיאפשר לבית משפט השלום לסיים את עבודתו ביחס לתביעה החשבונאית ולתביעת לשון הרע, בתקווה להביא לסיומה של מחלוקת ארוכת שנים זו. שני השופטים האחרים, המשנה לשופטת יהודית שבח והשופט שאול שוחט, הסכימו עם ההמלצה לדחות את הערעור.