עב"ל 1410/04

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם אוטם שריר הלב של מר לאופר אליאס, שהתרחש ב-21 בפברואר 1995, נגרם כתוצאה מתאונת עבודה. בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי שחוות דעתו שללה כל קשר סיבתי בין אירוע העבודה לבין האוטם. עם זאת, בית הדין האזורי עדיין פסק לטובת לאופר, והכיר באוטם כתאונת עבודה בהתבסס על סמיכות האירוע החריג בעבודה ותחילת האוטם. הערעור מערער על החלטה זו, וטוען כי יש לתת משקל רב יותר לחוות דעתו של המומחה. חוק הביטוח הלאומי קובע כי על בית המשפט לקבוע את הקשר הסיבתי המשפטי בין אירוע בעבודה לבין פגיעה. חוות דעתו של המומחה, אף שהיא משפיעה, אינה נחרצת. במקרה זה, מהערכת המומחה, יחד עם שאלות ההבהרה, עולה כי האוטם היה צפוי להתרחש ללא קשר לאירוע העבודה, וכי גורמים אחרים היו הגורמים העיקריים. יתר על כן, המומחה סבר כי השפעת אירוע העבודה על עיתוי האוטם הייתה מינימלית. בית המשפט מסכים עם הערכת המומחה, בהתחשב בכך שהיא מנומקת היטב ומבוססת על ראיות רפואיות. לשופט עמירם רבינוביץ' הצטרפו השופטת נילי ארד, נציג העובדים יהודה יעיש ונציג המעבידים יצחק דויטש שקיבלו את הערעור, והגיעו למסקנה כי אין לסווג את תאונת העבודה כתאונה לפי חוק הביטוח הלאומי.