רע"א 8119/98

תקציר

המשיב, יאיר עופר, חלה בקרוהן במהלך שירותו הצבאי ותבע פיצויים מהמערער, קצין הפיצויים, לפי חוק הנכות. קצין התגמולים וועדת הערר דחו את טענתו של עופר וטענו כי אין קשר רפואי מוכח בין מחלת קרוהן לשירות הצבאי. עופר ערער לבית המשפט המחוזי, שקיבל חלקית את ערעורו, וקבע כי מחלתו החמירה ב-50% עקב השירות הצבאי. הממונה על התגמולים ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, שדן בבקשה כערעור מלא. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של קצין התגמולים, דחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואישר את החלטת ועדת הערר. בית המשפט קבע כי עופר לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין מחלתו לבין שירותו הצבאי, כנדרש בחוק הנכות. לדברי בית המשפט, חוות הדעת של עופר לא פירטה במידה מספקת את מהות הגורמים למחלה ולא ביססה הסתברות גבוהה לקשר סיבתי בין המחלה לבין השירות הצבאי. בנוסף, בית המשפט הבחין בין מקרים בהם מדע הרפואה מספק סיבות שונות למחלה לבין מקרים בהם הגורמים אינם ידועים, וציין כי המצב האחרון אינו מצדיק הנחת קשר סיבתי. מאחר שתביעתו של עופר נסמכה על לחץ נפשי במהלך השירות, ולא הוכח קשר כזה, תביעתו נדחתה במלואה. כמו כן, מתח בית המשפט ביקורת על גישתו של בית המשפט המחוזי לפסוק שיעור החמרה חלקי, והדגיש כי אופיו החברתי של חוק הנכות אינו מאפשר קביעה כזו ללא עמידה בנטל ההוכחה. השופטת אור, השופטת ביניש והשופטת (בדימוס) אנגלרד מסרו את פסק הדין פה אחד.