תא"ק 4066/09

תקציר

התובע, הבעלים הרשום של חלקת אדמה בירושלים, הגיש נגד הנתבע תביעת פינוי בפסק דין מקוצר להרחקתו מהנכס. הנתבע, שאין לו זכויות רשומות בקרקע, הגיש בקשה להיתר הגנה. בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע על יסוד טענתו כי הייתה לו זכות להחזיק במקרקעין עד לסיום הבנייה ומכירת הדירות, כמפורט בתצהירו, אך רק על בסיס זה. הקיבול הותנה בהפקדה בסך 250 אלף שקל או ערבות אוטונומית, שתבוצע תוך 30 יום. הצדדים נדרשו להגיש תצהירי עדות עקרונית וחוות דעת מומחים. טענת התובע התבססה על בעלותה בקרקע, בעוד הנתבע טען כי הקרקע מוחזקת בנאמנות עבורו ועבור גורם נוסף. עם זאת, בורר קבע בעבר כי לנתבע אין זכויות בנכס. בית המשפט קבע כי בעלותה של התובעת, כבעלים רשום, ופסק הבורר, מקנים לה זכות לעתור לפינוי, במיוחד כאשר הנתבע טוען לזכויות עצמאיות במקרקעין. למרות שטענת החזקה של הנתבע לא נתמכה במסמכים או הסכמים כלשהם, בית המשפט קיבל אותה כהגנה לכאורה, ובשל הקלת המבחנים למתן רשות להתגונן, התיר זאת בעילה זו בלבד. גם בקשתה החלופית של התובעת להתנות חופשה בפיקדון נענתה, בהתחשב בשווי הקרקע ובסבירות לשלילת רישיון כלשהו המאפשר את ישיבת הנתבע במקום. הוצאות ההליך יישקלו בתום הדיון.