רע"א 425/20

תקציר

בית המשפט בחן את החלטות בתי משפט השלום והמחוזי בבקשתה של קרנית ולא מצא עילה להתערב ובכך דחה את הבקשה. התיק עסק בקביעת סמכות שיפוט מקומית לתביעות שהגישה קרנית, קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נגד משיבים המתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של בית המשפט בתל אביב. בית המשפט הדגיש את תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, המעדיפה בדרך כלל הגשת תיקים בתחום השיפוט המקומי של הנתבע כדי להקל על הנטל המוטל עליו. טענותיה של קרנית נשענו על פרשנות תקנת משנה 3(א)(3), ממנה עולה כי תל אביב, כמקום עסקיה, היא המקום למילוי החובה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו והדגיש כי מדובר בתביעה נזיקית ולא חוזית, ולכן קשורה למקום המעשה או המחדל ולא לאתר העסק של הנושה. בית המשפט דחה גם את ניסיונה של קרנית להחיל סעיפים בחוק החוזים על שינוי כללי השיפוט, ותמך בכך שתביעות נזיקין דורשות שיקולים שיפוטיים שונים מהתחייבויות חוזיות. בית המשפט ציין כי כללי השיפוט המקומי נועדו לפשט את העניינים עבור הנתבע, עיקרון שהצטמצם עם הזמן אך עדיין רלוונטי. קרנית, כגוף סטטוטורי, נתפסה כבעלת יכולת לתבוע בכל בית משפט בישראל, תוך הדגשת מורכבות משפטית מיותרת בכך שסירבה להתדיין קרוב יותר למקומות המשיבים. קרנית גם לא הצליחה להצדיק את בקשתה לפסילת בית המשפט המחוזי, שהיה צריך לפעול בערוצים משפטיים ראויים. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור ובקשת עיכוב הביצוע הנלווית נדחתה, ללא הוצאות בשל החלטות סותרות קודמות של ערכאות נמוכות יותר.