ב"ל 82705-01-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית הדין האזורי לעבודה בנוגע לתביעת אוטם שריר הלב כתאונת עבודה** **מבוא** החלטה זו של בית הדין האזורי לעבודה נוף הגליל-נצרת עוסקת בשאלת הכרה באוטם שריר הלב שנגרם לתובע, משה אלעזרה, כתאונת עבודה. התובע טוען כי האירוע הלבבי נגרם כתוצאה מ"אירוע חריג" שהתרחש במהלך עבודתו כמנהל אזור בחברת מקורות. בית הדין נדרש לבחון את קיומו של האירוע החריג, את הקשר הסיבתי הפוטנציאלי בינו לבין התוצאה הלבבית, ואת פרשנות החוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995 (להלן – "החוק") בהקשר זה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הגדרת "אירוע חריג" כתנאי להכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה:** * העיקרון המרכזי בפסיקה הנוגע לאירועים לבביים כ"תאונת עבודה" הוא ההבחנה בין עומס עבודה רגיל לבין אירוע חריג. על מנת שאירוע לבבי יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח כי הוא נגרם כתוצאה מ**אירוע חריג**, כגון **מאמץ פיזי בלתי רגיל** או **מתח נפשי יוצא דופן** שהתרחש סמוך לקרות האירוע הלבבי. (סעיף 6 להחלטה). * **מתח נפשי חריג:** בהתאם לפסיקה, "דחק חריג" אינו מתייחס רק לרגשות שליליים, אלא יכול לכלול מגוון תחושות כגון עלבון, כעס, לחץ, מתח או התרגשות. (סעיף 6 להחלטה). 2. **קנה מידה סובייקטיבי ואובייקטיבי לבחינת חריגות:** * **קנה מידה סובייקטיבי:** בחינת החריגות של מאמץ גופני או דחק נפשי נעשית **ביחס לאותו מבוטח** (התובע). אין להעריך את השפעת המאמץ לפי קנה מידה אובייקטיבי בלבד, אלא לפי מידת ההשפעה עליו אישית. (סעיף 6 להחלטה). * **קנה מידה אובייקטיבי:** לצד הקנה מידה הסובייקטיבי, ישנה השפעה למידת החריגות של האירוע לפי קנה מידה אובייקטיבי על עוצמת הראיות הנדרשות. עם זאת, אין לשלול טענה לקיום "אירוע חריג" רק בשל היעדר הצדקה אובייקטיבית. (סעיף 7 להחלטה). 3. **סמיכות זמנים וצורך בחוות דעת מומחה:** * סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין הליקוי הרפואי (במקרה זה, אוטם בשריר הלב) מבססת, במקרה של ספק, את הצורך בקבלת חוות דעת רפואית. (סעיף 7 להחלטה). * במידה וקיים ספק בנוגע לחריגות האירוע, ימנה בית הדין מומחה רפואי על מנת לבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי. (סעיף 7 ו-25 להחלטה). 4. **מהימנות גרסת התובע:** * בית הדין נדרש להתרשם ממהימנות העדויות, ולקבוע האם גרסת התובע הייתה מהימנה. (סעיף 8 להחלטה). * התרשמות בית הדין מעדות התובע, כי "אמר דבריו בכנות, כמו גם את תחושותיו הסוביקטיביות לגביהן" (סעיף 8 להחלטה). * הבחנה בין עדות מהימנה שניתנה לפני דחיית התביעה (הודעה לחוקר המל"ל), לבין עדות שניתנה לאחר מכן. (סעיף 9 להחלטה). 5. **הוכחת "אירוע חריג" – ניתוח עובדתי:** * **הרקע:** התובע, כמנהל אזור, מודאג מהחלת תנאים חדשים במכרזים, הכוללים הקמת "בנק קבלנים", שעלולים לפגוע בטיב העבודה. (סעיף 2 להחלטה). * **האירוע:** בסיור קבלנים, התובע מופתע לגלות רק שלושה קבלנים משתתפים, מה שמעלה חשש לפגיעה בטיב העבודה. בעקבות כך, התפתח ויכוח, הכולל הרמת קול וצעקות, שגרם לתובע לכעס ולעזיבת הסיור – אירוע שלא קרה לו בעבר. (סעיפים 3, 10, 13 להחלטה). * **השלכות:** התובע חש לא טוב, פונה למד"א ומתאשפז עם אוטם בשריר הלב. (סעיף 3 להחלטה). **חידושים משפטיים או הדגשים מיוחדים בהחלטה** 1. **גמישות בפרשנות "אירוע חריג" – חריגות ביחס לאדם:** * ההחלטה מדגישה את העיקרון לפיו חריגות האירוע נבחנת **ביחס לאותו מבוטח** (קנה מידה סובייקטיבי). הדבר מתבטא בכך שגם אם עבודתו של התובע מטבעה כרוכה בוויכוחים וחילוקי דעות, אין בכך כדי לשלול את חריגות האירוע **עבורו**. (סעיף 14 להחלטה, המצטט את פרשת מסארווה). * ההחלטה מחזקת את הפסיקה לפיה "ויכוח אשר כשלעצמו יכול להיות 'אירוע חריג' ... אינו חדל להיות 'אירוע חריג' רק מהטעם שאירועים כדוגמתו התרחשו מעת לעת בעבר, אפילו בתדירות של אחת לכמה שבועות". (סעיף 14 להחלטה). 2. **קשר סיבתי – הצורך בחוות דעת מומחה גם במקרים של ספק:** * בית הדין נוקט בגישה שמרנית המעדיפה לבחון את הקשר הסיבתי באמצעות מומחה רפואי, גם כאשר קיים ספק מסוים לגבי חריגות האירוע. זאת, "לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף". (סעיף 25 להחלטה, המצטט את פרשות מאיר וברנע). 3. **משקל הראיות – מהימנות עדות התובע והעד המרכזי (בוחבוט):** * בית הדין התרשם כי גרסת התובע מהימנה, לאור עקביותה, פירוטה, והכנות שבה נאמרה. (סעיף 8 להחלטה). * עדותו של עד מרכזי מטעם התובע, מר ניסים בוחבוט, נמצאה מהימנה, עקבית, סדורה והגיונית. בית הדין דחה את טענת הנתבע כי העד מנסה לסייע לתובע "בכל מחיר", וקבע כי עדותו תמכה בגרסת התובע הן בהיבט האובייקטיבי והן בהיבט הסובייקטיבי. (סעיפים 19-22 להחלטה). 4. **אנמנזה "שותקת" – אי-סדרת פרטים ברפואה אינה בהכרח סותרת:** * ההחלטה קובעת כי העובדה שהתובע לא ציין בפני הרופאים כי התרחש ויכוח חריג בעבודתו אינה בהכרח אנמנזה סותרת. מדובר באנמנזה "שותקת" שאינה שוללת את קיום האירוע החריג, במיוחד לאור מצבו הרפואי של התובע באותה עת. (סעיף 25 להחלטה, המצטט את פרשת בריקלין). 5. **התמודדות עם ראיות סותרות או חלקיות (עד כהן):** * בית הדין ניתח את עדותו של עד מטעם הנתבע, מר רוני כהן, וקבע כי עדותו הייתה כללית, ללא ידיעה אישית קונקרטית על האירוע הנטען. מר כהן לא זכר פרטים רבים, לא הכיר את התובע היטב, ואף אישר כי אינו יכול לשלול את קיום הויכוח או הצעקות. לפיכך, נקבע כי עדותו אינה סותרת את גרסת התובע. (סעיפים 26-27 להחלטה). 6. **טענת השיהוי – דרישה להוכחת קושי משמעותי לנתבע:** * בית הדין דחה את טענת השיהוי בהגשת התביעה, וקבע כי על המוסד לביטוח לאומי להראות כי השיהוי גרם לו לקושי משמעותי בהוכחת אמיתות העובדות, דבר שלא הוכח במקרה זה. (סעיף 28 להחלטה, המצטט את פרשות שטרית וטופולובסקי). **סיכום והחלטה** בית הדין קבע כי ביום 9/8/21 התרחש אירוע חריג (סעיף 29 להחלטה). בהתאם לכך, הוחלט להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי לצורך מתן חוות דעת בדבר הליקוי הרפואי והקשר הסיבתי לאירוע הלבבי, על יסוד התשתית העובדתית שפורטה (סעיף 30 להחלטה). החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד (סעיף 31 להחלטה). **השלכות משפטיות ומשמעות פסיקתית** החלטה זו מדגימה את הגישה הזהירה והמקלה של בתי הדין לעבודה בהכרה באירועים לבביים כתאונות עבודה, תוך התמקדות באירוע חריג כגורם מכריע. ההחלטה מחזקת את ההכרה בכך שההיבט הסובייקטיבי של המבוטח הינו מרכזי בבחינת חריגות האירוע, ומדגישה את חשיבות חוות הדעת הרפואית במקרים של ספק. כמו כן, ההחלטה מציגה את אופן ההתמודדות עם עדויות סותרות או חלקיות, תוך הדגשת החשיבות של מהימנות העדים והצגת תמונה עובדתית ברורה.