ס"ע 39724-01-10

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבע, להטבות תעסוקה שונות. בית המשפט פסק לטובת התובע בין השאר. התובע עבד אצל הנתבעת מאוקטובר 2003 ועד פברואר 2009, אז פוטר ללא הודעה מוקדמת. הצדדים לא חלקו על כך שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים מסוימים. הנתבעת שילמה את פיצויי הפיטורים של התובעת במספר תשלומים במשך שנתיים. בית המשפט מצא כי הנתבע פעל בחוסר תום לב ולא סיפק הסבר מניח את הדעת לעיכוב. לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם את יתרת פיצויי הפיטורים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הפיטורים ועד למועד התשלום המלא. התובע טען גם להפרשי שכר בגין לילות עבודה וסופי שבוע, שלדבריו לא שולמו על ידי הנתבעת. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי לתובע שולמו רכיבי שכר שונים, לרבות בונוס או פרמיה, שהיוו חלק משמעותי משכרו הכולל. מאחר שהתובע לא סיפק הסבר מניח את הדעת לרכיבים אלה, ראה בהם בית הדין חלק משכרו הרגיל. לפיכך, נדחתה תביעת התובעת לתוספת שכר. התובעת טענה גם להפרשי פדיון בגין חופשה שנתית, שגם אותם דחה בית המשפט על סמך החישובים שהוצגו. התובע טען כי הנתבע לא ביצע את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה שלו. בית המשפט הסכים חלקית והורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,659 ₪ בגין הפרשי ההפרשות לקרן, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הפיטורים. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 320 ₪, אשר נוכו משכרו אך לא הועברו לקופה המתאימה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪. השופט חתם על פסק הדין, שנחתם גם על ידי נציגי העובדים והמעסיקים.