LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 37159-11-24

החלטה שלום תל אביב -יפו

📋
מספר הליך37159-11-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך11 במאי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. אמיר מלמד
👨‍⚖️
שופטיםאביטל אמסלם- גלבוע

תקציר

## ניתוח משפטי: החלטת בית משפט השלום בעניין מדינת ישראל נ' מלמד (עציר) החלטה זו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופטת אביטל אמסלם-גלבוע, עוסקת בבקשות שהגיש הנאשם, אמיר מלמד, בנוגע לניהול הליכי הוכחות בעניינו. הניתוח יתמקד בעקרונות משפטיים מרכזיים ובהבחנות משפטיות שעולות מההחלטה. **1. עקרון ההתייצבות האישית והחריגים לו:** * **העיקרון:** סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, קובע כי ההליך הפלילי יתנהל בנוכחות הנאשם. עיקרון זה מבטיח את זכותו של הנאשם להליך הוגן, את יכולתו להבין את המתרחש, להגיב לראיות ולהתגונן כראוי. * **החריג:** סעיף 133א לחוק מאפשר במקרים חריגים, ובעיקר לגבי עצורים ואסירים, לקיים דיונים באמצעות היוועדות חזותית. * **החלת העיקרון על המקרה:** בית המשפט דוחה את בקשת הנאשם להשתתף בדיון באמצעות היוועדות חזותית. הנימוק המרכזי לכך הוא שהנאשם **אינו עצור ואינו אסיר**. בנוסף, בית המשפט מציין כי הנאשם אינו מיוצג על ידי עורך דין, דבר שמחזק את הצורך בנוכחותו הפיזית כדי להבטיח הבנה מלאה של ההליך והגנה נאותה. בכך, בית המשפט מדגיש את חשיבות הנוכחות הפיזית של נאשם שאינו עצור או אסיר, ומגביל את השימוש בחריג רק למצבים המפורטים בחוק. **2. צו הבאה ללא שחרור והשלכותיו:** * **הרקע:** בית המשפט הוציא נגד הנאשם צו הבאה ללא שחרור, לאחר שהלה נמנע מלהתייצב לדיוני הוכחות שנקבעו, למרות שזומן כדין והוזהר בנוגע לחובת התייצבותו. זאת, אף על פי שבעבר שוחרר ממעצר בתנאים כספיים משמעותיים (התחייבות עצמית, ערבות צד ג', הפקדה). * **עמדת בית המשפט:** בית המשפט רואה בהתנהלות זו של הנאשם "עושה דין לעצמו", המונע את קיום ההליך כסדרו. הוצאת צו הבאה ללא שחרור מהווה סנקציה חמורה, המדגישה את רצינות בית המשפט בנוגע לחובת ההתייצבות והצורך להבטיח את המשך ההליך המשפטי. **3. אישורים רפואיים והצגתם בפני בית המשפט:** * **הצגת אישור מחלה:** הנאשם טען כי אינו יכול להתייצב עקב מחלה והציג אישור מחלה כללי. * **עמדת בית המשפט:** בית המשפט קובע כי אישור המחלה שהוצג הוא "כללי וגנרי" ואינו ערוך כדין באופן המצדיק את אי-התייצבותו לדיון. בכך, בית המשפט מדגיש את הסטנדרטים הנדרשים להצגת ראיות מוצדקות בפניו, וכי אישורים רפואיים המיועדים להצגה בפני בית המשפט צריכים להיות מפורטים, מנומקים ובפורמט המתאים. **4. הקלטת דיונים ותמלולים:** * **בקשת הנאשם:** הנאשם ביקש כי הדיון יוקלט. * **עמדת בית המשפט:** בית המשפט מציין כי הדיונים בעניינו של הנאשם כבר מוקלטים ומתומללים על ידי בית המשפט באמצעות חברה חיצונית, והתמלולים זמינים לעיונו. הדבר מעיד על נוהל סטנדרטי בבתי המשפט להבטחת תיעוד ההליך. בית המשפט מבהיר כי ככל ויהיו טענות לפערים בין ההקלטה לתמלול, יש להציגם בפני בית המשפט לבחינה. בכך, בית המשפט מבסס את התיעוד הקיים ומבהיר את הדרך לטיפול בטענות הנוגעות לאי-דיוקים. **5. בקשה לפסילת המותב (השופט):** * **בקשת הנאשם:** הנאשם ביקש לפסול את השופטת מלקבל החלטות בתיק, מחשש למשוא פנים, תוך שהוא טוען לשיתוף פעולה של השופטת עם גורמים עבריינים מהפרקליטות. * **עמדת בית המשפט:** בית המשפט דוחה את הבקשה כ"בעלמא", "נעדרת כל נימוק ענייני או משפטי" ו"חסרת שחר". בית המשפט מביע חוסר נכונות להתייחס לטענות מסוג זה, ומכאן שיש להן משקל מזערי, אם בכלל. * **אי-הכרה בסמכות בית המשפט:** הנאשם שב ומציין כי אינו מכיר בסמכות בית המשפט או בסמכות השופטת. בית המשפט דוחה גם טענה זו, ומבהיר כי "אי הכרתו של הנאשם בכך, אינה טענה בעלת משקל כלשהו", וכי סמכות בית המשפט מעוגנת בחוקי מדינת ישראל. בכך, בית המשפט מדגיש את עיקרון הכפיפות לדין ואת העובדה שאי-הסכמה או אי-הכרה של נאשם בסמכות בית המשפט אינה פוגעת בסמכות זו. **6. סיכום והבהרות נוספות:** * **הדגשת הצורך בהתייצבות:** בית המשפט מבהיר לנאשם כי הליך ההוכחות נותר בעינו, וכי עליו להתייצב לדיון הקרוב ולנהל את משפטו, כולל חקירת עדים. * **התייחסות לערבה צד ג':** בית המשפט מזכיר לנאשם כי ערבתו צד ג' התחייבה לדאוג להתייצבותו, וכי טוב יעשה אם ימלא את חובתו. הדבר נועד להפעיל לחץ נוסף על הנאשם להתייצב, תוך רמז אפשרי להשלכות גם על הערבה. **חידושים משפטיים או דגשים בהחלטה:** * **פרשנות מצמצמת לסעיף 133א:** בית המשפט מדגיש את החריגות של היוועדות חזותית, וקובע כי היא רלוונטית בעיקר לעצורים ואסירים. פרשנות זו נועדה לשמור על עקרון ההתייצבות האישית וההוגנות בהליך הפלילי. * **הבחנה בין אישור מחלה ל"תעודה רפואית ערוכה כדין":** בית המשפט מבחין בין הצגת אישור מחלה כללי לבין הצגת ראיה רפואית מפורטת ומבוססת, המצדיקה אי-התייצבות. * **התמודדות עם טענות חסרות בסיס:** ההתמודדות עם בקשת הפסילה מראה כי בית המשפט אינו מתייחס ברצינות לטענות חסרות כל בסיס משפטי או עובדתי, ואינו מוכן להיגרר לדיון בהן. * **הדגשת החובה למלא אחר הוראות החוק:** ההחלטה מדגישה את חובת הציות לחוקי מדינת ישראל, גם אם הנאשם אינו מכיר בסמכות בית המשפט. בסך הכל, ההחלטה משקפת את נחישות בית המשפט להבטיח את קיום ההליך המשפטי, תוך איזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בניהול יעיל והוגן של המשפט. בית המשפט מפעיל את סמכויותיו כדי לאכוף את חובות הנאשם, ומבהיר את הקווים האדומים להתנהלות בהליך המשפטי.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי

ת"פ 37159-11-24 מדינת ישראל נ. אמיר מלמד, שלום (11.5.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית