תא"מ 46281-08-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים בה, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט** **א. מבוא והרקע העובדתי** ההחלטה דנה בבקשה לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה כנגד חאליל דהוד ("המבקש"). המדובר בשני תיקים שאוחדו: תביעתה של "מנורה מבטחים לביטוח בע"מ" ("מנורה") כנגד דוניא מצראוה ("דוניא") והמבקש, ותביעתה של דוניא כנגד המבקש. בתביעת מנורה, נטען כי רכב המבקש פגע ברכב דוניא, אשר נהדף לעבר רכב מנורה. דוניא, מצידה, טענה בכתב ההגנה כי לא חלה עליה כל חבות, שכן רכב המבקש פגע ברכבה בעת שנהגה בו. פסקי דין בהעדר הגנה ניתנו כנגד המבקש בשני התיקים ביום 14.1.2021 ו-27.1.2021. **ב. טענות המבקש** המבקש טוען כי לא קיבל זימון לדיון ולא ידע על ההליכים המשפטיים. הוא מציין כי בכפרו ישנם אנשים רבים בעלי שם זהה לשמו, וכתב התביעה נמסר לאחד מהם, אשר חתם על אישור המסירה במקומו. רק לאחר קבלת פסק הדין נודע לו על ההליכים. לטענתו, אי ביטול פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך, וברשותו הגנה טובה. **ג. טענות המשיבה (דוניא)** דוניא מתנגדת לבקשה. היא טוענת כי כתב התביעה בתיק שהגישה נמסר למבקש כדין באמצעות אביו, סאלח, ביום 19.11.2020, וכן בתיק המקביל. מאחר שלא הוגש כתב הגנה, התובעות פנו בבקשה לאיחוד תיקים ומתן פסק דין בהעדר הגנה, בקשה שבית המשפט נעתר לה. דוניא טוענת כי טענות המבקש בדבר שמו הזהה של אנשים נוספים בכפרו, מהוות טענות בעלמא ללא ראשית ראיה. היא מדגישה כי המסירה בוצעה לאביו של המבקש, החתום על אישור המסירה. בנוסף, שבועיים לפני הגשת הבקשה לביטול, פנה המבקש למשרד עורכי הדין שלה וביקש הסכמתה לבקשה, אך לא העלה אז כל טענה לגבי המסירה או אי ידיעה, אלא רק ציין שיפנה לבית המשפט אם לא תתקבל הסכמה. דוניא סבורה כי בקשת המבקש באה לעכב הליכים ולבזבז את זמנו היקר של בית המשפט, וכי אין לו הגנה טובה. **ד. מסגרת נורמטיבית** ההחלטה מתבססת על תקנה 180(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר הפנתה לתקנה 131. תקנה 131 קובעת כי בית המשפט רשאי לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אם הוגשה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מהמצאת ההחלטה, וזאת בתנאים שייראו לבית המשפט. ההחלטה מרחיבה על עקרונות ביטול פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה, תוך התבססות על פסיקה רבת שנים: * **זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית:** בית המשפט מדגיש (בהסתמך על רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון) כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, המבטיחה דיון אמיתי, מלא והוגן. על כן, אם בעל דין לא קיבל הזדמנות לנצל זכות זו (בין אם בשל העדר המצאה ובין אם מסיבות אחרות), יש לבטל את הפסק. * **נטל השכנוע על מבקש הביטול:** לצד זכות הגישה, על מבקש הביטול להראות כי יש לו אינטרס בביטול הפסק, כי קיים סיכוי טוב שהתוצאה תשתנה אם יתקיים דיון לגופו של עניין, וכי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי. * **שני אדנים לביטול:** ההחלטה מזכירה (בהסתמך על פר"ק 45345-10-13 באר יעקב נ' שלו) כי שיקולי ביטול פסק דין מושתתים על שני אדנים: 1. **ביטול מן הצדק:** כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין (לרוב פגם בהמצאה או פגם אחר הפוגע ביכולת להשמיע טענות). 2. **שיקול דעת בית המשפט:** בשים לב לסיבת מתן הפסק במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של המבקש. * **גישה ליברלית:** ההחלטה מציינת (בהסתמך על רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני) כי בבקשות לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, בית המשפט נוקט גישה "ליברלית", תוך ריפוי הנזק שנגרם עקב המחדל הדיוני באמצעות פסיקת הוצאות. **ה. דיון והכרעה** בית המשפט קיבל את בקשת המבקש לביטול פסקי הדין. * **פגם בהמצאה:** בית המשפט קובע כי אף על פי שהבקשה הוגשה בשיהוי, לא ניתן למבקש יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו, זאת בשל פגם בהמצאה וכפועל יוצא פגם ביכולתו להשמיע טיעוניו. לפיכך, הורה על ביטול פסק הדין "מן הצדק". * **ספק בדבר המסירה:** בית המשפט מצא כי אישור המסירה לא כלל את מספר תעודת הזהות של המבקש או של אביו, מר סאלח חאליל. נסיבות אלו, בשילוב עם טענת המבקש על קיומם של אנשים בעלי שם זהה בכפרו, מחזקות את הספק שהמסירה בוצעה כדין. בית המשפט מקבל את טענת המבקש כי כתב התביעה לא הגיע לעיונו, וקובע כי ספק זה פועל לזכותו, לאור היותה של זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית. * **התנהלות המבקש:** בית המשפט מתייחס לטענת דוניא בדבר פניית המבקש לקבלת הסכמה לפני הגשת הבקשה, וקובע כי התנהלות זו אינה גורעת מטענתו, שכן מדובר בבעל דין שאינו מיוצג. * **שיקול דעת בית המשפט (מעבר לנדרש):** בית המשפט מוסיף, כי גם אם לא היה מוכנע שהפגם בהמצאה מצדיק ביטול "מן הצדק", הרי שהתרשם שהתנהלות המבקש אינה עולה כדי שימוש לרעה בהליך השיפוטי. המבקש פעל לביטול פסקי הדין רק לאחר שנפתחו כנגדו הליכי גבייה, אז נודע לו על ההליכים. * **סיכויי הגנה:** בית המשפט מציין כי אין להוכיח את ההגנה בשלב זה, אלא רק להציג קיומה לכאורה. משטען המבקש כי קיימת בידו הגנה אפשרית (אי קשר לאירוע), יש לבררה. * **התנהלות מנורה:** בית המשפט מציין כי מנורה כלל לא הגישה תגובה לבקשה, דבר המחזק את קבלת הבקשה. **ו. סוף דבר** בית המשפט קיבל את הבקשה לביטול פסקי הדין שניתנו בהעדר הגנה. הוא הורה על הגשת כתבי הגנה מטעם המבקש בשני התיקים עד לתאריך 25.5.2022, וקבע כי לא ייפסק צו להוצאות, לפנים משורת הדין. **ז. חידושים והדגשים משפטיים** 1. **הדגשת זכות הגישה כבסיס לביטול:** ההחלטה ממחישה את משקלה הרב של זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית. בית המשפט מבסס את החלטתו על פגם מהותי בהמצאה, אשר שלל מהמבקש את האפשרות לממש זכות זו. 2. **"מן הצדק" בשל פגם דיוני:** בית המשפט מפעיל את סעיף הביטול "מן הצדק" באופן ברור, כאשר הוא מייחס לפגם בהמצאה משקל מכריע, המספיק לבדו כדי להצדיק את ביטול פסק הדין, גם אם הדבר נעשה באיחור. 3. **פרשנות ליברלית של כללי המצאה:** ההחלטה מציגה גישה פרשנית ליברלית לכללי המצאה, במיוחד כאשר קיימת סבירות גבוהה להטעיה או לתקלה, כפי שעלה מהטענה בדבר שמות זהים והיעדר פרטים מזהים באישור המסירה. 4. **אי-הגשת תגובה כגורם מחזק:** העובדה שמנורה, אחת מהתובעות, לא הגישה תגובה לבקשה, נלקחה בחשבון כגורם מחזק לקבלת הבקשה. 5. **הבחנה בין שלב הבקשה לביטול לבין שלב ההוכחה:** בית המשפט מבהיר כי בשלב הבקשה לביטול פסק דין, הנטל על המבקש הוא להראות קיומה של הגנה לכאורה, ולא להוכיח אותה לגופה. בסופו של דבר, ההחלטה מדגימה את האיזון העדין שבין הצורך בשמירה על סדר דיוני ויעילות מערכת המשפט, לבין המחויבות העקרונית להבטחת זכות הגישה לערכאות והגנה על הליכים הוגנים. הפגם המשמעותי שנמצא בהליך ההמצאה, על רקע הנסיבות הייחודיות (שמות זהים), גרם לבית המשפט להעדיף את מתן האפשרות למבקש להישמע על פני חיזוק פסקי דין שניתנו בהעדר התייחסות מלאה של מערכת המשפט.