בר"ע 29047-08-23

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנוגע לתביעת נכות כללית של מבקש. המבקש, שהיה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2017, סובל ממצבים רפואיים שונים. הערר מתמקד בהערכת הוועדה לגבי נכותו הנפשית, האורתופדית והנוירולוגית. פסק הדין מסכם את ההליכים הממושכים, שכללו דיונים רבים בוועדות וערעורים לבית המשפט. תביעתו הראשונית של המבקש הוכרעה על ידי ועדה מהדרג הראשון, אשר ייחסה למבקש נכות רפואית משוקללת בשיעור של 52%. על החלטה זו הוגש ערעור, מה שהוביל לסדרת דיונים בהרכבי הוועדה השונים. על החלטות הוועדות הוגש לא פעם ערעור לבית המשפט המחוזי, וחלק מהמקרים הוחזרו לוועדה לבירור ודיון מחדש. המחלוקת המרכזית נסובה סביב אחוזי הנכות הראויים ומועדי תחולתם, במיוחד בכל הנוגע לנכות נפשית. פסק הדין מדגיש כי כאשר תיק מוחזר לוועדה, עליה להקפיד על ההוראות בפסק הדין החוזר, המגבילות את ביקורת בית המשפט להבטחת ציות. באשר לנכויות אורתופדיות ונוירולוגיות, בית המשפט מצא כי הוועדה פעלה בהתאם להנחיות פסק הדין ופעלה כדין. החלטת הוועדה בעניין כאבי הראש עלתה בקנה אחד גם עם פסק הדין, ובית המשפט דחה את תביעת המבקש לאחוז מוגדל. לגבי תסמונת התעלה הקרפלית ורדיקולופתיה צווארית אישר בית המשפט את החלטת הוועדה, והדגיש כי היא בדקה את המבקש וביססה את החלטתו על ראיות רפואיות. בית המשפט דחה גם את טענות המבקש בנוגע לניהול דיוני הוועדה, וציין כי הוועדות פעלו לטובת המבקש ופעלו בהתאם לנהלים הנדרשים. עם זאת, בית המשפט ביקש את תגובת המוסד בשני נושאים: אי התייחסות מפורשת של הוועדה לבדיקת MRI כפי שהונחה בפסק הדין החוזר, ושינוי האבחנה של הוועדה לנכות נפשית, למרות קביעה סופית קודמת. ככלל, פסק הדין מחזק את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית במקרים אלה ומדגיש את שיקול דעתה של הוועדה בהערכות רפואיות, תוך הכרה בצורך בבהירות ובציות לפסקי דין חוזרים. בית המשפט איפשר למוסד זמן להגיב לסוגיות העומדות על הפרק, ולמבקש ניתן זמן להשיב, כאשר שני הצדדים הוזמנו להתייחס לאפשרות לדיון על פי תקנות ספציפיות.