ת"א 14685-06-19

תקציר

התובע, י.ג., תבע את מעסיקתו לשעבר, נגב פלדה (ימית) בע"מ, לקבלת פיצויים בעקבות תאונת עבודה שאירעה בנובמבר 2015. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו שבר וקטיעת רקמות רכות בידו הימנית, שבגינה קיבל טיפול רפואי. הנתבע טען כי תפקידו של התובע אינו מחייב את נוכחותו במקום התאונה וכי הוא אשם באירוע. עם זאת, השופט פסק לטובת התובע, וקבע כי הוא אכן נדרש להיות באתר וכי הנתבעת לא נקטה אמצעי בטיחות נאותים. עוד קבע השופט כי יחסו של הנאשם להוראות הבטיחות לוקה בחסר, ותיאר זאת כ"גזל זמן". נפסק כי לנתבע חלה חובת זהירות קונקרטית וכי התאונה והנזקים שנגרמו בעקבותיה נבעו מהפרתם. עוד קבעה השופטת כי התובע אינו אשם חלקית בתאונה וכי מעשיו לא תרמו לה. הנזקים הכספיים הוערכו תוך התחשבות בהפסדי השכר של התובע בעבר ובעתיד, כאב וסבל, סיוע נדרש והוצאות רפואיות. סך הפיצוי שנפסק לתובע עמד על 287,000 ₪, הכולל ניכוי בגין דמי ביטוח לאומי שקיבל. סכום זה כלל גם שכר טרחת עורך דין והוצאות. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע סכום זה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מהמועדים הנקובים. כן הוזכרה זכות הערעור לבית המשפט המחוזי.