דב"ע נז/7 - 0

תקציר

בערעור שנדון בפני בית המשפט ערער המערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את תביעתו להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון שלו כפגיעות עבודה. המערער, המועסק משנת 1973 במחצבה, טען כי חשיפה ממושכת לרעש בדציבלים גבוהים מקידוחים ופיצוצים גרמה לו לבעיות שמיעה. למרות טענותיו וחוות הדעת הרפואית של ד"ר פרדיס מילוא התומכת בעבודה, המוסד לביטוח לאומי, שציטט את ד"ר יהושע דנינו, ייחס את ליקויו לדלקות כרוניות באוזן התיכונה ולא לחשיפה לרעש. בהמשך מונה ד"ר משה גולדשר כמומחה רפואי עצמאי. ממצאיו הצביעו על כך שהמערער סבל מליקוי שמיעה דו-צדדי קל בעיקר בשל תנאים קיימים, ולא בשל רעש תעסוקתי, ללא ראיות חזקות לנזק שנגרם כתוצאה מרעש. בית המשפט ציין את היעדרן של תלונות קודמות על טינטון ודפוסי אודיוגרמה אופייניים הקשורים לחשיפה לרעש. פסק הדין הדגיש את הערכתו של ד"ר גולדשר, והגיע למסקנה כי תנאיו של המערער נבעו מתהליך תחלואה טבעי ולא מטראומה הקשורה לעבודה, מה שהוביל לדחיית הערעור. בית המשפט גם אישר כי הערכות טנטון מסתמכות על תלונות היסטוריות, שלא היו קיימות, מה שחיזק את חוות דעתו של המומחה. לפיכך נדחה הערעור, ללא צו להוצאות.