עמ"נ 37926-05-12

תקציר

המשיבה סווגה על ידי ועדת הערר כמי שמבצעת פעילות חקלאית באדמותיה, והמערערת, שלא הייתה מרוצה מסיווג זה, פנתה לבית המשפט. המערערת טענה כי פעילות המשיב היא ייצור אצות תעשייתי ויש לסווגה ככזו. בית המשפט, לאחר שבחן את החלטת ועדת הערר, את חוות דעתו של פרופ' פיק ואת טענות הצדדים, לא מצא עילה להתערב בהחלטת הוועדה. היא קבעה כי הוועדה הפעילה כראוי את שיקול דעתה בקביעה כי פעילותה של המשיבה היא חקלאית באופיה. גידול האצות נמצא דומה לפעילויות חקלאיות אחרות, שאינן דורשות קשר ישיר בין הקרקע לבין התפוקה החקלאית, והמבנים על הקרקע נחשבו הכרחיים לפעילות החקלאית. זאת ועוד, טענות המערערת בדבר הנאה כלכלית, סיווג קרקע חקלאית ותעלת הניקוז לא נדונו על ידי בית המשפט שכן הן לא הוצגו בפני ועדת הערר. החלטת הוועדה, שסיווגה את הפעילות כחקלאית, נותרה ללא ערעור, והערר נדחה. המערער חויב בהוצאות המשפט של המשיב.