עמ"ש 23634-05-15

תקציר

במקרה דנן, המשיב לא ערער על פסק הדין אלא ערער על הממצאים העובדתיים הנוגעים לכך שהכנסתו נקבעה על סך של 17,000 ₪ בעוד שלמערער לא הייתה כל הכנסה. למרות שהסכים עם תוצאת פסק הדין, טען המשיב כי אין באפשרותו לערער. בית המשפט דחה את טענותיו, וציין כי המשיב לא גילה את מלוא הכנסותיו ונכסיו כראוי, דבר שמשתמע ממנו השלמה עם טענות המערער. עוד עולה מהראיות כי המשיב הסתיר נכסים באמצעות רישומם על שם אחרים, דבר המחזק את החלטת בית המשפט שלא לשנות את ממצאיו בעניין הכנסותיו. משכך, נקבע כי יכולתו הכלכלית של המשיב גבוהה משמעותית מזו של המערער, וחייבה אותו לכסות את כל צרכיהם של הקטינים, גם כאשר היו עם המערער. סכומי המזונות הותאמו כך שישקפו פער זה, וקבעו את החיוב עבור כל בת על 975 ₪ לחודש, תוך הכרה במשמורת משותפת אך גם ביכולתו הכלכלית הגבוהה יותר של המשיב. בית המשפט התייחס גם לפער בהכנסות הצדדים וקבע כי המזונות צריכים להתבסס על צרכים חיוניים ועל מצבם הכלכלי הבלתי שוויוני של ההורים. בנוסף, חויב המשיב לשלם מדי חודש 1,410 ₪ עבור הוצאות המדור ולתרום 500 ₪ בחודש עבור תחזוקת המדורים הקשורים, המשקפים 30% מההוצאות. בפסק הדין נקבע כי אחריות כספית זו תימשך עד שהילדים יגיעו לגיל 18 או יסיימו תיכון. הוצאות הערעור פסקו לטובת המערער בסך 10,000 ₪, ובכך סיימו תיק זה שבמחלוקת.