ת"א 15039-05-11

תקציר

התובעים, ששכרו דירה מהנתבעת למשך עשר שנים, פנו אליה בבקשה לרכוש את הדירה האמורה. המשא ומתן התנהל אך לא צלח בשל דרישת התשלום המיידית של הנתבע. לאחר מכן פנה הנתבע למתווך כדי למצוא קונה אחר, אך בהמשך חידש את המשא ומתן עם התובעים. הצדדים הסכימו על מחיר, אך מינו עורכי דין נפרדים שייצגו אותם. עורך דינם של התובעים סבר כי הושג הסכם ויש לחתום על חוזה, אך עורך דינו של הנתבע טען כי עניינים מסוימים דורשים בירור. בעקבות זאת סירב הנאשם להמשיך במשא ומתן. התובעים טענו כי המו"מ הבשיל לכדי חוזה משפטי מחייב וביקשו מבית המשפט להצהיר על כך או לחילופין כי הנתבע יפצה אותם על ניהול משא ומתן בחוסר תום לב. בית המשפט מצא כי המשא ומתן לא הניב חוזה משפטי שכן לא התקיימה "פגישת צוואות". עוד נקבע כי הנתבעת הפרה את חובת תום הלב בכך שפרשה מהמשא ומתן ללא סיבה מוצדקת. לפיכך, חויבה לשלם לתובעים 38,000 ₪ כפיצוי על הפרת הנתבע, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום.