ע"פ 4998/95
פסק-דין עליון
תקציר
המערערים הורשעו בייבוא כמויות גדולות של קוקאין לישראל, בעיקר על סמך עדותו של שפיגל, עד תביעה ושותפו ששיתף פעולה עם המשטרה. המערערים טענו כי עדותו של שפיגל מחייבת "סיוע" בהיותו עד מדינה, ומכאן משתמע שהובטחה לו טובת הנאה בגין עדותו, אך בית המשפט קבע כי הוא אינו עד מדינה, ולכן נזקק רק ל"חיזוק" עדותו המהימנה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערערים בדבר ריכוז הקוקאין שלא הוכח ואישר את החזקה כי החומר המיובא הוא סם מסוכן, בהתחשב בשיטת ההברחה המשוכללת של בקבוקי משקאות חריפים שמקורם בקולומביה. על המערערים נגזרו עונשי מאסר משמעותיים, אך ערעור המדינה להחמרת העונש התקבל בשל רשת ההברחות המאורגנת שהקימו והרשעותיהם הקודמות בעבירות סמים בחו"ל. כתוצאה מכך, האריך בית המשפט העליון את עונשי המאסר כך שישקפו בצורה מדויקת יותר את חומרת העבירות ואת הנזק החברתי הרחב יותר שנגרם כתוצאה מסחר בסמים. ההחלטה הדגישה את ההקשר הרחב יותר של פשעים הקשורים לסמים, והדגישה את ההשפעה ההרסנית על משתמשי סמים ואת העונש החמור המוצדק לאלה המאפשרים הפצת סמים.
ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' מיגל אוקטביו גומז-קרדוסו, עליון (31.7.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.