סע"ש 56409-12-21

תקציר

התובע, אלירן אזולאי, עבד אצל הנתבעת, קימברלי קלארק שיווק ישראל בע"מ, כנהג הפצה בין השנים 2015-2021. אזולאי הגיש תביעה נגד מעסיקו לשעבר, בדרישה לזכויות שונות הקשורות לעבודתו. בית המשפט פסק לטובת התובע בחלק מהטענות ודחה אחרות. בית המשפט קבע כי אזולאי זכאי לגמול שעות נוספות עבור התקופות שבין 2015 ל-2017 ובין 2017 ל-2019, שכן הוא עבד באופן עקבי שעות ארוכות והנתבעת לא עמדה בדרישת החוק לחתום על שעון נוכחות בסוף יום העבודה בתקופות אלה. עם זאת, התובע אינו זכאי לגמול שעות נוספות בין השנים 2019 ל-2021, שכן הוא קיבל גמול שעות נוספות גלובלי בהתאם להסכם קיבוצי. בית המשפט דחה את טענות התובע בדבר תמריץ אי ההיעדרות ורכיבי ההובלה הנוספים בשכרו, וקבע כי מדובר בתוספות המותנות בקריטריונים מסוימים ואין לראות בהן חלק משכרו הרגיל. באשר לסעד שאינו ממוני, פסק בית הדין לתובע סך של 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת מלאה לתנאי העבודה על ידי הנתבעת, אך דחה את תביעותיו לפיצוי בגין עוגמת נפש והלנת שכר, ולא מצא נסיבות חריגות המצדיקות פסיקה כזו. לסיכום, חויבה הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות על פי התחשיבים המפורטים בפסק הדין, ו-1,500 ₪ בגין הודעה מוקדמת חלקית על תנאי העבודה. שאלת ההוצאות נותרה פתוחה עד לחישובים נוספים של הצדדים. פסק הדין בעניין גמול שעות נוספות והוצאות ניתן לערעור לבית הדין הארצי לעבודה, ואילו פסק הדין הסופי ביתר הנושאים דורש רשות ערעור.