ת"פ 55109-10-22

תקציר

הנאשם הורשע בקשירת קשר לפריצה לישיבה המשמשת כמגורי סטודנטים, ובגניבה. מהראיות עולה כי הנאשם ושותפו נכנסו לבניין באמצעות דחיפת דלת הכניסה. בעת שהשותף ערך חיפוש בבית המדרש ובחדרי המגורים, שימש הנאשם כתצפיתן בחצר. השותף גנב מחשב נייד ושניהם עזבו את המקום. בהמשך החזיר הנאשם את המחשב הנייד. הוא הורשע באישומים ועמד בפני מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום. באישום הראשון ביקש התובע לגזור עליו 20 חודשי מאסר, ואילו הסנגור ביקש מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט שקל את נסיבות העבירה, לרבות רמת הכוח הנמוכה שהופעלה והיעדר נזק למבנה. הם לקחו בחשבון גם את הסכנה של מפגש אלים שיכול היה להתרחש אילו התלמידים היו נוכחים. בית המשפט הכיר בחלקו המופחת של הנאשם בעבירה ובהחזרת המחשב הנייד הגנוב. בהתחשב במקרים דומים, קבע בית המשפט טווח ענישה הולם של שישה חודשים עד שנה ושמונה חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה ופיצוי כספי. באישום השני הורשע הנאשם בהחזקת פריטים החשודים כגנובים. הוא החזיק בדירתו שתי קופות צדקה ושני ארנקים. התובע ביקש עונש של מאסר על תנאי ומספר חודשי מאסר, ואילו הסנגור ביקש מאסר מותנה וקנס. בית המשפט מצא נסיבות פשוטות ולא מתוחכמות ושקל את ערכם הכספי הנמוך של הפריטים, תוך שימת דגש על הפגיעה בפרטיות ואי הנוחות שנגרמה לבעלים. הם קובעים את טווח הענישה ההולם בין מאסר על תנאי לבין מאסר קצר, לצד מאסר מותנה ופיצויים. בקביעת העונש ההולם ציין בית המשפט כי הנאשם לא קיבל אחריות על מעשיו והיה בעל עבר פלילי משמעותי. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהרכוש שנגנב באירוע הראשון והרכוש שנתפס באירוע השני הוחזרו. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, ולאחר מכן שבעה חודשים וארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין האישומים המתאימים. כמו כן חויב הנאשם לשלם פיצויים סמליים לקורבנות. גזר הדין לקח בחשבון את האפשרות של הרתעה אישית ואת הסיכון לעבירות עתידיות, תוך הימנעות מהחרפה יתרה. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.