בג"צ 127/80

תקציר

בג"ץ דן בעתירה שהגיש עותר המנהל עסק לממכר משקאות, עוגות וממתקים בתל אביב, שבקשתו לחידוש היתר להצבת שולחנות וכיסאות על המדרכה נדחתה על ידי המשיב, ראש העיר, בנימוק של שמירה על איכות חייהם ואופיים של רחובות המגורים בעיר. בית המשפט קבע כי בעוד ששיקול דעתו של ראש העיר על איכות חיי התושבים הוא רלוונטי ונתון לשיקול דעתו, הוא אינו הגורם היחיד שיש להתחשב בו. בית המשפט מצא כי החלטת ראש העיר נכשלה במבחן הסבירות, שכן היא לא איזנה כראוי בין צרכיה העסקיים של העותרת לבין צרכי התושבים. השופטים הדגישו כי תפקידם אינו לקבוע את האיזון הנכון, אלא לבחון האם האיזון שערכה הרשות המינהלית הוא סביר. במקרה דנן, הגיע בית המשפט למסקנה כי רשות מינהלית סבירה הייתה מוצאת את מאזן האינטרסים לטובת העותר באופן משמעותי, במיוחד נוכח העובדה שהעותר החזיק בעבר בהיתר, נשא בהוצאות משמעותיות בשיפוץ שטח העסק, והרעש שגרמו לקוחותיו היה מזערי בהשוואה לרעש התנועה הקיים. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת העותר והורה לראש העיר לתת את ההיתר להצבת שולחנות וכיסאות על המדרכה, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטתו הקודמת של ראש העירייה.