רע"א 8744/23

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור על החלטה שעניינה פטור מתשלום שכר טרחה והחליט לדחות את הבקשה. העיקרון המרכזי הוא שלבתי המשפט שיקול דעת רחב בהחלטות הקשורות לשכר טרחה, ובתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מלהתערב, אלא אם כן ההחלטה היא בלתי סבירה או פגומה באופן חריג. על פי תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשלום שכר טרחה הוא חובה כדי להבטיח שבעלי הדין ישתתפו בהוצאות המשפט ולהרתיע מפני תביעות סרק. עם זאת, תקנה 14(ג) מאפשרת פטור מאגרה אם המבקש אינו מסוגל כלכלית ואם המקרה מוצדק. במקרה זה, בחן בית משפט קמא את מצבו הכלכלי של המשיב, בהתחשב בראיות כגון קצבת נכות והיעדר הכנסה נוספת, והגיע למסקנה כי המשיב אינו יכול לעמוד בשכר הטרחה. עוד נקבע כי התיק אינו חסר סיכוי, ותומך בפטור לתביעות עד 2.5 מיליון שקל, שבסמכותו של בית משפט השלום. תביעות העולות על סכום זה לא עמדו בדרישת העילה, אך המסקנה לא הצדיקה התערבות בערעור. חשוב לציין כי המדינה, אף שהעלתה חששות מסוימים, לא התנגדה לפטור, מה שתמך עוד יותר בהחלטת בית המשפט שלא להיעתר לערעור. משכך, נדחתה בקשת הערעור על הפטור מאגרה והמבקש חויב לשלם 3,000 ₪ בגין הוצאות המשיב.