ת"א 22357-07-09

תקציר

בית המשפט מוצא כי טענת התובע לבעלות על זכויות יוצרים ביצירות המוסיקליות שבמרכז תיק זה אינה תקפה. מהראיות עולה כי התובעת העבירה את כל הזכויות ביצירות המדוברות לעסק בשם "אחים אזולאי", בבעלותו של דוד אזולאי, וכי לנתבעים, שמכרו יצירות אלה באינטרנט, לא הייתה סיבה להאמין אחרת. בית המשפט מקבל את טענת הנתבעים כי הם ניהלו את עסקיהם כדין ומכרו את הדיסקים רק לאחר שאישרו עם המפיצים כי הם מוסמכים לכך. הכיתוב על גבי התקליטורים לפיו הזכויות שייכות לאחים אזולאי היה מדויק ולא מטעה. יתר על כן, בית המשפט מטיל ספק באמינות טענותיו של התובע, ומציין את אמירותיו הבלתי עקביות במהלך המשפט. התובע הכחיש בתחילה כי חתם על חוזה כלשהו עם האחים אזולאי, אך בהמשך הודה בכך. הוא גם לא סיפק ראיות לכך שהשיג אישור מיוצרי היצירות - שחלקם מתו לטענתו - להפיץ את שיריהם. ככלל, השופט מצדד בגרסת הנתבעים לאירועים ודוחה את טענות התובע, ומורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪.