רע"פ 6032/13

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי ערעורים כאלה יינתנו רק במקרים חריגים המעוררים שאלות משפטיות כבדות משקל או סוגיות עקרוניות רחבות יותר החורגות מאינטרסים פרטיים, או כאשר קיים עיוות דין ברור. הבקשה הנדונה אינה עומדת באמות מידה אלה, שכן היא נוגעת אך ורק לענייניהם הפרטיים של המבקשים, וחוזרת על טענות שכבר הוצגו בבית המשפט המחוזי, בניגוד לתכליתם של הליכי ערעור שמטרתם לעסוק רק בעניינים משפטיים או ציבוריים משמעותיים. בית המשפט שב ומאשר את החלטות בתי המשפט הקודמים, ומדגיש כי צו ההריסה המנהלי הנדון, שניתן לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, הוא חוקי ומבוסס על חזקת תקינות מינהלית. בית המשפט אינו מוצא פגם מהותי בהליך ההתייעצות עם יועצים משפטיים, בהתחשב בכך שהוא מספיק לאופיו הבלתי מסובך של התיק. יתר על כן, טענות בדבר אכיפה בררנית בלתי צודקת נדחות, שכן עדויות מאשרות כי סדרי העדיפויות באכיפה התבססו על היקף ועיתוי הבנייה ללא היתר. בנוסף, בית המשפט מכיר בטעות טכנית בתיאור צו ההריסה, אך סבור כי אין די בכך כדי להצדיק את ביטולו, שכן הוא מפרט בבירור את הבנייה הבלתי חוקית המיועדת להריסה. בהדגישו את הבנייה הבלתי חוקית של המבקשים, תוך שהם עומדים לדין בגין עבירות קודמות באותו נכס, מדגיש בית המשפט את ההשפעה המזיקה של פעולות אלה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק. לפיכך, הבקשה לערר נוסף נדחית, ובית המשפט מורה על ביצועו המיידי של צו ההריסה.