בש"פ 4621/22

תקציר

פסק דין סויסה, כפי שהודגש על ידי השופט י' עמית והוסבר על ידי השופטת א' חיות, מתווה חריג משמעותי לגישה המשפטית הטיפוסית לפיה שיקום וטיפול צריכים להתרחש לאחר ההרשעה ולא לפניה. פסק דין זה מאפשר לשקול גמילה מסמים כחלופה למעצר בתנאים מסוימים, בעיקר כאשר נאשם כבר החל בתהליך גמילה מסמים יעיל טרם מעצרו. חריג זה נועד לאפשר לנאשמים להמשיך בשיקומם ללא הפרעה, ובלבד שהוא ממתן איומים על שלום הציבור ועל הליכים משפטיים. במקרים נדירים, המכונים "חריג ההתחלה הטיפולית החדשה", נאשמים יכולים להתחיל בתוכניות שיקום חדשות במהלך המעצר בהתקיים שלושה תנאים ספציפיים: פוטנציאל גבוה להצלחה בגמילה, יכולת התכנית לתת מענה למסוכנותו של הפרט לציבור ולהליך השיפוטי, והמלצה מנומקת של שירות המבחן. על בית המשפט להביא בחשבון גם את חומרת העבירה בבואו להחליט על חריגים אלה. במקרה הנוכחי, שירות המבחן לא המליץ על חלופה טיפולית למערער, ובכך אישר את החלטת בית המשפט קמא לדחות את שחרורו. עם זאת, דו"ח נוסף התבקש כדי לבחון מחדש החלטה זו, המותנית בהמלצות עתידיות. הערעור נדחה, אך מאפשר בחינה מחודשת אפשרית על סמך הערכות שירות המבחן הקרובות.