עת"מ 11023-03-11

תקציר

העותר ביקש מעיריית חולון רישיון עסק להפעלת קיוסק, דבר שנדחה על ידי העירייה משום שהמשטרה המקומית צפתה שתתקיים בו פעילות פלילית. העותרת טענה כי הסירוב אינו מוצדק, שכן היא עמדה בכל דרישות הרישיון ולא הייתה מעורבת בעבר בכל פעילות פלילית הקשורה לקיוסק. המשטרה הציגה ראיות מנהליות המצביעות על פעילות בעייתית בקיוסק, הכוללת מכירת אלכוהול לקטינים וגלולות חגיגיות, שנחשדו כסמים. עם זאת, הראיות לא קשרו את העותרת באופן ישיר לפעילות זו, והיא טענה כי בכוונתה להפעיל את הקיוסק בעצמה הפעם. בית המשפט קבע כי החלטת המשטרה לאסור ללא תנאי כל פעילות עסקית בקיוסק אינה מידתית. היא הורתה לעירייה להעניק לעותר רישיון עסק, בכפוף למספר תנאים שמטרתם למנוע פעילות פלילית. התנאים כללו אישור מוקדם של העובדים על ידי המשטרה, הרחקת אנשים ספציפיים מהקיוסק ותקופת ניסיון של שנה שבמהלכה תוכל המשטרה לעקוב אחר המצב. אם אחד מהתנאים הופר, המשטרה יכולה לבטל את הסכמתם. פסק הדין לא התייחס לזכויות הקנייניות של העותרת בנכס, שכן זו הייתה תביעת פינוי נפרדת. ההוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.