ע"פ 2241/08

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה, שהרשיע את המערער בעבירות של אונס, איומים והחזקת סכין שלא כדין. המערער והמתלונן הכירו זה את זה לפני האירוע. המערער סבר כי אביה של המתלוננת הוא גם אביו הביולוגי, והטריד אותה באותה עת. במועד ביצוע העבירה, תפס המערער את המתלוננת, שטיילה עם כלבה, משך אותה לחניון סמוך ואנס אותה. במהלך המעשה איים עליה והשפיל אותה, ולאחר מכן אילץ אותה לעזוב את המקום. מצבה הנפשי של המתלוננת הידרדר בעקבות האירוע; היא ניסתה להתאבד שבוע לאחר מכן ולבסוף הגישה תלונה נגד המערער. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער על סמך עדותה של המתלוננת, שאותה מצא מהימנה, וראיות נוספות המאששות. בית המשפט דחה גם את טענותיו של המערער בדבר מחדלי חקירה ואת הגנת האליבי שלו, והרשיע אותו בכל האישומים. עונשו של המערער כלל חמש שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי בסך 50,000 ₪ למתלונן. ערכאת הערעור הסכימה עם הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי, ודחתה את הערעור, תוך שלא מצאה כל פגם בהערכות המהימנות ובממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, ובפרט את הנזק הנפשי הקשה שנגרם למתלונן, וציין כי שלילת האישומים על ידי המערער שוללת כל אפשרות לשיקום.