ת"א 2607-02-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה על סמך הטיעונים שהציגו הצדדים. התובע הצליח להוכיח כי קיימת עילת תביעה ממשית כנגד הנתבעים וכי בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים לתיק, לרבות לנתבע 5. השופטת מדגישה כי בשלב מקדמי זה, נטל ההוכחה של התובע נמוך יותר מאשר במהלך המשפט עצמו. מהראיות עולה כי הנזקים שנגרמו לתובע, אשר לבשו צורה של אובדן כספים, הועברו לחשבון בנק המנוהל על ידי הנתבע 5, למרות שהחשבון לא היה על שם התובע, דבר המעלה שאלות כבדות משקל לגבי התנהלותו של הנתבע 5, עליהן יש להתייחס בבית המשפט. עוד מציינת השופטת כי התובעת הציגה עילת תביעה מוצדקת כנגד נתבע 5, וכי מתקיים לפחות אחד מהתנאים המפורטים בתקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, והוא שהנזק שנגרם לתובע אירע בישראל עקב התנהלותו של נתבע 5. בנוסף, השופטת מתייחסת לנוחות הפורום וקובעת כי מאחר וכל הנתבעים האחרים מתגוררים בישראל, סביר לצפות שההליך המשפטי יתנהל בישראל, במיוחד בהתחשב ביכולתה של נאשמת 5 לנהל הליכים משפטיים מחוץ לפורטוגל. שיקולים ציבוריים רלוונטיים אינם מצדיקים את דחיית התביעה, ומשכך הבקשה לכך נדחית. השופט מורה לנתבע 5 לשלם לתובע את הוצאות התובע בגין הבקשה, בסך 5,000 ₪.