ת"פ 26590-10-11

תקציר

בית המשפט מצא כי קיימות נסיבות חריגות במקרה זה המצדיקות פיצוי בגין מעצרו ומעצרו של המבקש. ההחלטה מתבססת על סעיף 80 לחוק העונשין, הקובע כי אם ראה בית משפט נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות לאוצר המדינה לשלם לנאשם את הוצאות הגנתו ופיצויים בגין מעצרו או מאסרו. הסעיף מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב בעניין זה, והעיקרון המנחה צריך להיות עשיית צדק עם מי שזוכה אך נעשה לו עוול. במקרה זה, העילות לשני האישומים נגד המבקש היו קלושות, וזיהויו כמבצע היה רעוע במקרה הטוב. בית המשפט התחשב גם בנסיבותיו האישיות של המבקש ובפגיעה המשמעותית בחירותו, בכבודו ובבריאותו הגופנית והנפשית כתוצאה ממעצרו הממושך. עם זאת, בית המשפט שקל גם את השיהוי בהגשת הבקשה, שבמקרה זה עמד על למעלה מעשור. המבקש אכן הגיש תביעת נזיקין נגד המדינה שנתיים לאחר זיכויו, והדבר היווה גורם מקל. בית המשפט החליט כי הפיצוי הראוי יכסה מחצית מתקופת מעצרו של המבקש, והמשיב חויב לשלם זאת בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה למען הצדק, ויש לקוות שהיא תביא את התיק הזה לסיומו לאחר יותר מעשר שנים.