ת"צ 50996-06-11

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק, ספקית התקשורת הלאומית של ישראל. המקרה סובב סביב שירות לייטנט של בזק, המאפשר תעריפים מוזלים לחיוג מספרי גישה לאינטרנט. המבקש טען כי בזק גבתה תשלום מלקוחות עבור שירות שכבר לא היה קיים, שכן הגלישה באינטרנט אנלוגי הופסקה בישראל. עם זאת, בית המשפט מצא כי האינטרנט האנלוגי אכן עדיין בשימוש בארץ. הסוגיה המרכזית הייתה, אם כן, האם על בזק מוטלת חובה ליידע את לקוחותיה כי ייתכן שהשירות אינו רלוונטי עבורם, מה גם שמנויים רבים עברו לאינטרנט מהיר והשירות הפך ללא רלוונטי עבורם. בית המשפט קבע כי חובתה של בזק בעניין זה תלויה בנסיבות הספציפיות ודחה את הבקשה למעמד של תובענה ייצוגית. החלטה זו התבססה על מספר גורמים: בחשבוניות של בזק צוין במפורש החיוב עבור שירות לייטנט, החברה לא הייתה מחויבת ליידע את הלקוחות באופן יזום על שינויים, וחוק הגנת הצרכן לא גיבה במידה מספקת את טענות המבקש. זאת ועוד, המבקש לא הוכיח די הצורך קיומה של קבוצה בעלת עילת תביעה תקפה, וניסיונו להסיט את המוקד ל"סוגיה נורמטיבית" חדשה נתפס כהרחבה פסולה של ההגנה. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לתביעה ייצוגית, והמבקש חויב בכיסוי הוצאותיה המשפטיות של בזק בסך 25,000 ₪.