הע"ז 10672-03-12

תקציר

בשנת 2015 הורשעו הנאשמים בהפרת חוק עובדים זרים בכך שהעסקת עוזרת בית פיליפינית ללא היתר עבודה או ביטוח רפואי. בעוד שהעבירה נחשבת בדרך כלל מנהלית, המדינה בחרה בהליך פלילי, שהוביל להרשעה. הנאשמים הכחישו את המיוחס להם אך הורשעו על סמך הראיות. המאשימה ביקשה קנס כבד, ואילו הנאשמים ביקשו עונש נמוך יותר בשל מצבו הבריאותי של הנאשם והזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. עם זאת, בית המשפט אישר את ההרשעה, תוך הדגשת חומרת העבירה והשפעתה על הנורמות החברתיות. בית המשפט גזר על הנאשמים קנס משותף של 30 אלף שקל, שישולם בתשלומים, וחייב אותם לחתום על התחייבות להימנע מעבירות נוספות. גזר הדין נומק על בסיס עקרונות ההלימות, בהתחשב בחומרת העבירה, בנסיבות ביצועה ובנסיבות אישיות של הנאשמים, לרבות תרומתם לקהילה והיעדר רישום פלילי. בית המשפט ביקש לאזן בין האינטרס הציבורי, ההרתעה והפגיעה הספציפית שנגרמה לנאשמים.