ת"א 1650/04

תקציר

בפסק דין זה פסק השופט לטובת התובעים, והורה לנתבעת לפצות אותם בגין הפרת חוזה מכר דירה. הנתבעת, אישה עיוורת מבוגרת הסובלת ממחלת נפש, טענה כי אינה כשירה לחתום על החוזה וכי התובעים ניצלו את מצבה. השופטת הסכימה כי הנתבעת נעדרת כשרות משפטית וכי חתימתה על החוזה אינה מחייבת. עוד נמצא כי שני הצדדים חלקו את האשמה בסכסוך, כאשר התובעים תרמו להסתבכות. השופטת פסקה לתובעים 7,500 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד החוזה, ועוד 5,000 שקל לפיצוי חלקו של הנתבע בנזקים. ההחלטה התקבלה על בסיס עקרון תום הלב במשא ומתן ורשלנות תורמת של התובעים. השופטת דחתה את תביעת התובעים לנזקים נוספים, לרבות דמי שכירות ועוגמת נפש, וקבעה כי אשמתם התורמת משמעותית. בנוסף, השופט לא פסק לתובעים הוצאות משפט או שכר טרחת עורכי דין. החלטה זו התקבלה בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה, כאשר השופט דחק בשני הצדדים להגיע לפשרה.