ת"א 5032/03

תקציר

התובעת השתתפה במכרז שפרסמה הנתבעת מס' 1, מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י), לזכויות פיתוח הקשורות לבנייה למגורים. התובעת זכתה במכרז לשלושה מתחמים וחתמה על חוזי פיתוח הן עם רמ"י והן עם הנתבעת מס' 2, ערים, תוך פירוט עלויות הפיתוח. התובעת תבעה את שני הנתבעים, בטענה כי חוזה הפיתוח שונה מתנאי המכרז וכי אפשרויות עבודות הפיתוח אינן תואמות את המצגים של רמ"י, דבר הגורם לבעיות תכנוניות. התביעה תבעה פיצויים וביטול החוזה עם סיטיס בשל אי התאמות אלה. עם זאת, המחלוקת העיקרית הייתה על עלויות הפיתוח, כאשר התובעת טענה כי הן מופרזות ביחס להוצאות בפועל. בית המשפט מצא כי התובעת התקשרה באופן חופשי בחוזה, ומחיר הפיתוח לא נבע מכפייה או טעות. עוד נקבע כי התובעת אינה יכולה לערער באופן סלקטיבי רק על רכיב עלות הפיתוח מבלי להתחשב במחיר הקרקע, שגם הוא היה חלק מהמכרז. כמו כן, דחה בית המשפט טענות הנוגעות לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, חוזים אחידים ושימוש לא ראוי בכספים על ידי גופים מנהליים, שכן אלה לא הוכחו או הועלו די הצורך בכתבי הטענות. השופט הגיע למסקנה כי החרטה של התובעת על תנאי החוזה ותשלום היתר הנטען אינה מצדיקה את ביטול ההסכם. לפיכך, התביעה נגד סיטיס נדחתה, והתובע חויב לשלם 10,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.